היה הייתה תקופה בה הורשינו להיות נאיבים במידה, אפילו שהיא הייתה תקופה מודרנית ואז האוונגרד חיסל את ה-תום, מה זה חיסל, עשה טיהור אתני לתום ולחוסר המודעות, לא עברו מספר שנים, לא הרבה, ונחתה עלינו הפוסטה, או הפוסטמודרנה, או אז התברר שהטהרנות של האוונגרד היא לא יותר מסוג של עריצות, של המחשבה, של מה לא. שאגל שהיה אנכרוניסטי בעיני האמנות הארציושראלית ה"מתקדמת" מסתבר היה השראה לאמנים איטלקיים מהתקופה בה חזרו לצייר, אחרי האוונגרד הפטפטני, שסבל מעריצות שאולי הייתה תוכנית דיאטה.
אז הנה שאגאל ולמה אני מרגיש צורך להתנצל.
http://www.thejewishmuseum.org/exhibitions/chagall-love-war-exile
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
כתיבת תגובה