למה דווקא בשכונות עוני, לצד חסרי ישע אחרים.
האמת היא שמשעה שרבין וממשלתו האחרונה הביאו לכאן מאות אלפי עובדים זרים, עברה המלאכה והעבודה מהארץ, אי-אז כאשר החליט מישהו שעם ישראל יחיה רק על הייטק, ונסגרו והועברו מחוץ לישראל מאות מפעלים קטנים וגדולים בתחומים שונים החל מטכסטיל ועד מפעלים שמיצרים מוצרים שלא יכולים להתחרות בתוצרת הזולה מסין ישראל הפכה לגן עדן לעובדים מהמזרח מתיאלנד או מהפיליפנים, או למהגרי עבודה מאפריקה.
בעלי מסעדה קובעים כבר שלישראלים אין יכולת לעבוד עבודות פשוטות, אנחנו עם שנוצר לשלוט, לנהל, לא לעבוד. מראיינים את בעלי המלונות ובעלי המסעדות והם מהנהנים מראשם בכבדות יגעה, וטענים שלישראלי (חס ושלום לא יהודי) אין כשרון בעבודות פשוטות- היינו הציונות נחלה מפלה קשה וטוטאלית תודות לממשלתו של רבין, שהביאה לקץ העבודה העברית, אין יותר עובד ישראלי שעובד בעבודת כפיים וגאה בעיסוקו, והתודות לרבין.
ראשית הציונות הייתה בין היתר להוציא את הגלות מהיהודי שהתפרנס רק מעבודות שאינן עבודות כפיים כידוע, ההחלטה של ממשלת רבין לנטוש את עבודת הכפיים שלוותה בהילולה על השלום המיוחל (שגם הוא לא הגיע לדאבון הלב ואלפי ההרוגים), הפכה את ישראל לגן עדן לסוחרי אדם, סוחרי נשים וכו. זו אמת פשוטה; אבל אין לה הד בטח לא בקרב אלה שהחליטו על הבאת עובדים זרים ונטישת העובד הפלסטיני או העובד הישראלי. לא פלא שישראל הפכה לגן עדן לסרסורים, ובאופן עיקבי שיעור עובדי הקבלן עולה עם הזמן וכיום עובדי הקבלן או עבדי הקבלן הם נתח לא קטן מהעובדים בישראל. בהתחלה הם דיברו על עבודה מלוכלכת שלא יאה לישראלי, עכשיו כבר מדברים על ישראלי בן חמישים שהוא לא ראוי לעבודה – אולי בהמשך יקימו מחנות לישראלי שעבר את גיל הארבעים, ולכן אם בכלל הוא הישראלי פליט כל הממשלות הציוניות שבגדו בו, אם הוא עובד זה באיזשהו ג'וב זה יהיה מן הסתם בחברת סרסורי קבלן.
מעגל שלם של ניצול נוצר בעקבות רבין וזחיחות ממשלתו (שהשמאל הציוני בעיקר מתרפק עליה באובדנו המתמשך), הימין אימץ את האפשרות להתעשרות מסרסרות – כחלק מהקידמה הישראלית. כאיש די ותיק, בהיותי נער בחיפה עבדתי בבתי זיקוק כעובד קבלן אז מפא"י החלה את הבושה – את ההבחנה בין עובד עם זכויות לעובד סוג ב' כסטודנט מאוחר יותר בתל אביב עבדתי כעובד קבלן בבנק לאומי ועד היום למרות עשרות השנים שעברו המצב הלך והחמיר, היחידים שניסו להתנגד לתופעה של העבודה הזו – עבודה סוג ב' היו אנשי מצפן – אז בשנות השישים המאוחרות, קבוצת שמאל קטנטנה יחסית שלא הייתה לה השפעה על המימסד דאז של מפא"י וישראל בכלל (למרות שמאז לפחות הרעיון של שתי מדינות הפך למקובל אפילו בימין החילוני), אבל מאז התופעה הלכה והתרחבה תופעת עבדי הקבלן והניצול, עד שכיום היא הפכה למגפה בחברה בישראל שהיא חברה עם פערים הולכים ומתרחבים, ולטענות כזב של הישראלים ובעלי העסקים שישראלים לא נועדו לעבוד עבודות כפיים. (נזר הבריאה מעל ראשם)
המעגל הזה מוזן הן ע"י הימין שממשלותיו לא הפסיקו ליבא לכאן עוד ועוד עובדים זרים – וחלק מאנשי הימין הם בעלי חברות "כוח אדם" שמיבאות לכאן עבדים מכל העולם ונוצרה תעשייה ממש של יבוא עבדים, תעשייה משתלמת כי על כל עבד שמיובא לכאן יש מיסים ועמלות ונגבים כספים שהולכים לכיסיהם של קבלני או סרסורי העבודה האלה, זה התחיל כאמור בממשלת רבין שרצתה להפסיק את התלות בעובד הפלסטיני לעבודות בניה וחקלאות (ישראלי כאמור יהודי לא נועד לעבודת כפיים), התלות שהייתה אז במשק הישראלי וכיום גם לעובד ישראלי טוב ומתחוכם מזומנת עבודה בהיותו מבוגר כמעט בלעדית רק כעבד, אין לו סיכוי רב למצוא עבודה בתנאי שכר ועיסוק שמכבדים אותו כאדם וכבעל נסיון.
כאמור היום התופעה של אי-קבלת עבודה של ישראלים הפכה למגפה, לא ירחק היום שישראלי עובד כפיים יהיה מחזה נדיר, ומערכות תקשורת תשלחנה נציגים עם מצלמה כדי לצלם ישראלי עובד, ישראלי הרי נועד לגדולות, לא לעבודה פשוטה, למה אני כותב ישראלי? כי נדמה לי שגם לא יהודים שהפכו ישראלים קיבלו את השדר הזה שעבודה פשוטה לא נועדה לבני אדם.
לכן גם לא נמצא פליטים מאפריקה בקיבוץ כחברים, הם רק עובדים או נכון יותר עבדים, זה נכון שבשמאל קמה קריאה להעסיק עובדים מאפריקה, אבל הקריאה היא לקבלם לעבוד כעבדים בעבודות שרק לה נועדו עבדים – הם נועדו לשרת את השמאל בורגנים במסעדות ובבתי מלון וכאמור את הישראלי בכלל שממשלת רבין הטמיעה בקרבו את התודעה שהוא נזר הבריאה, ישראלים לא עובדים עבודת כפיים זה לא יאה להם אגב גם ברוב הקיבוצים עבודות הכפיים הפשוטות הם נחלת עבדים מתיאלנד.
כאילו יש יד מכוונת שדואגת לגרור את החברה בישראל לתהומות בלתי מוסריים עמוק יותר בכל רגע נתון.
בעיה נוספת שנוצרה עקב מוסר העבודה הירוד שהשמאל הציוני אגב בעזרת ההסתדרות הביאו עלינו שכיום הישראלים עצמם, עצמאים או שכירים שנפלטים ממקום עבודתם בגיל ארבעים נאמר או מעל ארבעים, הופכים לפליטים בארצם, אין להם סיכוי לקבל עבודה, הישראלי שהתרגל למשול, לא יכול לקבל ישראלי אחר כאיש עבודה, כאדם עובד, ישראלי הוא מנהיג, מנהל ויוזם, לא עובד, ולכן השגשוג הזה בעבדות כח אדם בסרסרות בעבודה ובבוז של החברה הישראלית כלפי עובדי כפיים, באפליה נגד אנשים מבוגרים, איש מבוגר הפך זה מכבר לעבד, לאדם שמחכה ליום מותו, וההמתנה היא בעוני מחפיר, אין לו סיכוי לקבל עבודה ראויה, גם אם מדובר באיש משכיל, או בעל נסיון.
הבעיה של הפליטים או המסתננים היא רק חלק מתמונת המצב , היה ראוי למצוא להם תעסוקה אבל לא רק בעבודת כפיים, אולי ביניהם יש כשרונות בעוד תחומים, הבעיה היא ששמאלנות בישראל כיום מבצעת אבחנה גזענית בעצמה כאשר היא מיעדת את העבודה הכי שחורה לאנשים שחורים, והיו לשמאל הבורגני הזה מורים טובים, למעשה זו אידיאולוגיה מבית מפא"י מאז ומעולם, לכן גם ממשלתו של רבין ייבאה לכאן אלפי עובדים זרים לעבוד "עבודות פשוטות".
הבעיה של הפליטים כאובה כי הם התישבו בשכונות שעברו כבר התעללות היסטורית ע"י מפא"י, עכשיו כופים עליהם מגורים עם מסתננים מאפריקה, ובאופן מפליא המסתננים לא באים או מוזמנים לגור בכפר שמריהו, או ברחביה או בדניה, או בצפון תל אביב או בקיבוץ ובמושב, שם רוב מוצק שמאל ציוני, שלא רואה ממטר אדם עני, שונאי עניים, אנשים שרואים בעוני פשע ומחלה ומתעבים אנשים עניים, הם הרי מצביעים לבגין לא?
אם נסכם בכמה מילים הפתרון הוא חזרה מה לעשות לערכים הקלאסיים של האדם באשר הוא, היינו לעבודת כפיים, להפסיק את האפליה בעבודה לא כלפי גיל ארבעים או חמישים או שישים ולא כלפי אדם בעל צבע עור כהה. האפליה בעבודה היא שיצרה את התופעה הזו ההרסנית לחברה הישראלית.
אפשר היה להרחיב לבתי ספר מקצועיים שנעלמו, שם למדו אנשים להיות בעלי מקצוע, אנשי עמל, היום החברה הישראלית ודווקא החלק ה"נאור" שלה מוטטו את המושג עבודת כפיים, רק עבדים עובדים עבודת כפיים – ולכן העבדים הגיעו מאפריקה או מתיאלנד ע"י רבין ביבוא או ע"י הסתננות, זאת הישראליות החדשה, תוצר של שנים של הזנחה ופשע חברתי שהחל ממפא"י ואומץ ושוכלל ע"י הימין.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
