ליאונור פיני היא ציירת אשר נולדה בארגנטינה ויצרה אימפקט כציירת סוריאליסטית, לרוב היה זה סוריאליזם פשטני לכאורה, מהסוג שהרבה ציירים בתחילת הדרך בוחרים בעיקר כברירת מחדל של חוסר ברירה. אבל היה משהו הרבה מעבר בציורים, לי כחייל זכורה חויה ברחוב פרישמן בתל אביב אולי בגורדון, אני נכנס לגלריה במדים קצת אחרי הטירונות אני מוצב בבסיס ליד תל אביב וקופץ ערב אחד לראות ולהרגיש את העיר, ונפגש לראשונה עם פיני. ורוב הדימויים הם של חתולים או דמויות שהן חצי חתול חצי אדם יש שם איזו תהיה בציורים על הגבולות בין המינים והמציאות וזה מרתק אותי, נראה מפתה ומוזר, אני מרגיש איזשהי הרגשה מעבר, משהו שמשכיח את ההוויה הצבאית ממני, אני מסתכל ולא שוכח אותה. עברו המון שנים מאז אותו תום, וכל פעם שאני נזכר במה שהייתי אז. איזו תמימות נעורים שבה הייתי שבוי וחלק מאותה תמימות הביאה אותי למקומות ולכל מיני רגשות והזמן לא נעצר, עוד אדם שהכרתי מת החודש מכר אחד מהימים ההם, אני חושב שמגיל מסויים אנשים מתים סביבך, אני נפרד מהם אולי מרחוק והמוות הוא חלק מהחיים מהמציאות הרגילה אולי יותר מידי. בכל אופן פיני הצילה אותי מהרגשה סתמית אותו לילה, בהמשך אני אפגוש מישהי במקריות, וכל השיחה תהיה על פיני הציירת המקסימה.
http://www.bildmuseet.umu.se/en/exhibition/leonor-fini/12045
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
