בעיני רוחנו אנו יודעים לדקלם בלי חשש כי התקשורת היא כלב השמירה של הדמוקרטיה, ואכן זה לכאורה תפקידה.
אבל הנה מסתבר שבישראל מי שלא שילם אגרה יעוכב ודרכו תחסם, יטילו עליו קנסות ואימה, ואפילו ידרדרו אותו למצב שבו הוא עלול לאבד את חרותו, אכן דמוקרטיה.
אנו קוראים בעיתון את המשפט הזה: תושב ארה"ב הורד מהמטוס בשל חוב לרשות השידור. ואין לנו ביטחון כי באמת בשל חוב מדומה למעצמת העל של התקשורת רשות השידור השומרת על הדמוקרטיה, אדם מאבד את חירותו. זה אמיתי?
לפני כשבוע הודיע שר התקשורת על ביטול האגרה, הזדרזו כמה עיתונאים ולא דגי רקק ומייד ביטלו במחי יד את התוכנית לבטל את האגרה, האם הם מגנים את עיכוב האזרח הזה את האיומים וההתעמרות והקנסות שאזרחים נשאו בהם על מנת למשל שמר יבין הגדול העיתונאי המהולל ירוויח מיליון שקל בשנה כשעוד היה מבשר על מהפכים וכאלה. הוא גם ביטל את התוכנית לביטול האגרה. ומה עם עודד שחר? איילה? הלו עיתונאות חופשית שגורמת לאנשים לאבד את החופש שלהם?
לפעמים כשאדם באמצע היום שומע עיתונאי ישראלי, אין לו ביטחון שאותו עיתונאי מבין מה תפקידו, למי הוא חב את מקצועו (לדמוקרטיה?), ולמה לעיתים לא רק שאין לעיתונאי המכובד, והטאנלט שמרויח הון תועפות את היכולת לחוש חמלה (אולי הוא העיתונאי מאבד את החמלה יחד עם הפיכתו לעיתונאי ישראלי), או סתם אחריות כלפי אזרחים רגילים שחיים במשטר דמוקרטי עד שמשום מה עולה הג'ננה לרשות השידור. למשל יהודי שפעם חי כאן וירד מהארץ רחמנא ליצלן, והאגרה תרדוף אותו כל ימיו מי הפקיד שאירגן את המהומה הזו ולמה זה אף פעם לא זוכה לגינוי של מעצמת העל של רשות השידור עצמה. למישהו בכלל יש עוד חוצפה להצדיק אגרה שפלה כל כך ( זו שאלה מיותרת – באמת?), גוף שפל כל כך שמתפרנס מעושק של הפשוטים והנדכאים באזרחים שחושבים משום מה שהם חיים במשטר דמוקרטי בו זכות התנועה והחופש לנוע היא זכות יסודית מובטחת, לא פלא שהזדרזה ההסתדרות זו שהיא מגינה רק על החזקים להושיט יד לעובדים המסורים של אותה רשות מרושעת.
והרי אין כמעט עוולה ועושק מהבנקים מחברת חשמל או מהתעשיה האווירית או כל גוף נאלח אחר בארצנו שההסתדרות לא עומדת מאחוריו כחומה בצורה. עיתונאי זקוק למנגנון רשע כזה? כנראה שכן במדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון.
ומי שלא מאמין שיקרא: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000924758#fromelement=hp_daily_news