הגנרל או סגן הרמטכ"ל אמר דברים נכוחים, וכבר חזר בו מהם.
תמהני איפה היו כל אותם גיבורים על מדים ובלי מדים בזמן שלטונו הפאשיסטי הממשי של בן גוריון, בזמן השלטון הצבאי – האם הייתה אז תנועה כמו שוברים שתיקה? האם למישהו זכורה אמירה כזו בזמן שבאמת נכח הפאשיזם כאן, אני לא זוכר טוב לא ממש הייתי כאן, ינוקא שכמותי, אולי היו במחתרת.
האם באמת יש פאשיזם היום? או שרק השפה היא מתלהמת, אבל גם דיבורי שנאה היו התחלת המשטר ההוא – לכאורה דברי טעם של הגנרל. אולי טוב שנאמרו הדברים אפילו שהמחנה הנאור אליו משתייך הגנרל (ניחוש פרוע) משום מה שתק שעה שהיה בשלטון (המחנה הנאור הנהיג כאן שלטון צבאי 18 שנה נו טוב קצת מוזר שאז לא היו לובשי מדים שמחו). ההבדל ניכר, בעוד הימין מתלהם מעל כל גבעה, השמאל הציוני פשוט ביצע פשעי מלחמה בפועל ודיבר על אחווה ושלום.
יש הבדל אחד מהותי בעוד העם היהודי בגרמניה, או בכלל באירופה, לא היה בקונפליקט מול העמים הנוצרים, למשל היהודים לא שמו פצצות בתחנות רכבת, לא דרשו אוטונומיה או מדינה בלב אירופה, כאן יש סיכסוך לאומי/דתי על אותה פיסת קרקע; זה אומר שלי והשני אומר שלי, ההבדל הזה הוא מהותי. אבל לא צריך להשתמש בו על מנת לפטור בבוז את הסכנות של ההתלהמות הימנית או בכלל כל התלהמות גזענית ושנאת זר באשר היא.
לכן טוב שנאמרו הדברים אפילו שנאמרו ע"י גנרל, אנחנו למדנו לא לבטוח באנשי מלחמה. לא משנה מאיזה כפר הגיחו לתודעה.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
כתיבת תגובה