לאחרונה הוחלט במועצת מדינת רבין שמבצע יהונתן יהפוך למבצע רבין, שכן מצביא דגול כמו רבין שהיה איש אלים עם פתיל קצר – וברח משדה הקרב, הודח מתפקידו במלחמת העצמאות והיה גיבור על אלה ששחו במים לאחר כניעה, ומשהרג בהם היה ברור לראשי מפא"י שהוא ללא כל ספק משלנו, חסר השכלה מינימלית ואפילו בז לידע, בריון שגדל בפלמ"ח ושיאי ההתבהמות שלו היו גולת הכותרת שהביאה לבסוף למותו של השמאל.
גם "שלום" אוסלו הושג בידי אלה שאותם תיעב, פרס וביילין שכונה הפודל של פרס, והאמת היא שבחינת המאבקים שנוהלו בין רבין לפרס מעלה שדווקא פרס היה חזק פי כמה מרבין בכל צומת בה התעמתו כמו בממשלתו הראשונה של רבין בה הוא נכנע למתנחלים בסבסטיה בניגוד כביכול לדעתו המפורשת, פרס הביס אותו בהחלטות המהותיות פעם אחר פעם גם הסכם אוסלו לא נולד בערוגות של רבין כידוע.
רבין יצא נגד נפולת הנמושות אלה שברחו מכאן מסיבותיהם כמו בנו של רבין, נגד שלטון החוק "בלי בג"ץ ובלי בצלם", "לשבור להם את הידים והרגלים" (לפלסטינים) הוא שמינה את "גנדי" שהתברר לאחרונה שהיה עסוק לא רק בגידול אריות במחנה צבאי אלא גם במעשי אונס. ועוד שלל אמירות גסות אלימות וכוחניות ומעשים שהיו תמיד תגובה אלימה או כניעה למציאות ללא מחשבה ייתרה.
המעניין במועצת "חכמי רבין" שהם אינם פאשיסטים לכאורה, או בבונים ממרכז הליכוד, הם שמנה וסלתה של הארץ ובעיקר עיתונאים שמאז אחזו בעט הפכו לפחות בעיני עצמם לשמש המאירה של סביבתם.
רבין עצמו מונחל בכוחניות באלימות בכל הכוח, בבתי ספר, בכל פינה, הוא שחברו רני רהב היה מסב אצלו בימי שישי, החריב לא רק את השלום – הגיע הזמן לומר בפה מלא אלפי הרוגי אוסלו הדיחו את העם ממחשבות השלום, טמנו את השלום בקבר אחים נטוש אי-שם, הוא טמן פח גם לשוק העבודה לאחר שהביא לכאן אלפי עובדים זרים, מאז ישראל שינתה פניה.
ולמרות כל אלה יש טענה של המשכילים כי רבין היה משכמו ומעלה, אכן כאיש משכמו ומעלה משבוחנים את סביבתו מוצאים בה את רני רהב, שבס ועוד שלל צדיקים מהסוג הזה.
מועצת רבין במין "נקמה" על שנרצח הפכו את דמותו והנה רבין שבמלחמת ששת הימים נעלם הפך להיות בעל מורשת, הוא בניגוד לפוליטיקאים אחרים, היה עילג וגס רוח ואפילו את הספר פנקס שרות כתבו בשבילו, האיש הפך לתו תקן לשמאל למרות שכל חייו תיעב את השמאל.
ככה כשמועצת "חכמי רבין" מחליטה הופכים את ההיסטוריה ומנהלים אותה מחדש.
כשרצו מינו את הבת שלו לסגנית שר הביטחון של פואד שלאחרונה אנו מגלים שהיה דמות מופת, כשהבת החליטה שאמן זמר לא יקבל פרס אמ"י , הפרס נלקח מאריאל זילבר בהחלט אחד מאלה שכתב שירים נהדרים עליהם גדלו לא מעט אנשי שמאל, כאמור כאילו המדינה היא בת ערובה בידיהם, כאילו חופש הביטוי, הפתיחות, הליברליזם, הנאורות, הם כולם תחת אזהרה אם לא ילכו לפי קו מסוים.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
