הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

דרוקר שאין כמוהו כ: תחקירן, תובע, תליין ומוציא לאור החליט בוקר אחד לחמול על הנשיא קצב.

ואם דרוקר חומל (הוא לא סתם חומל אלא הוא מפגין קבל עם את חמלתו), ואז הוא מקבל טור בהארץ בו הוא מפגין את החמלה והחס שלו; אם נתרגם את החמלה המכמירה של רביב דרוקר באופן חופשי, הוא טוען שאם אדם נישא ורם מעמד נשיא או ראש ממשלה נפלו לבירא עמיקתא של בית מאסר אל לנו להכביד עליהם.

אפילו אם יש כללים שראוי להשית על כל אסיר בבחינת השוויון בפני החוק.

היינו, לו היה מדובר בסתם בני אדם הרי שמוטב ומותר אליבא למאור הגדול דרוקר לנקוב עליהם את מלוא חומרת הדין בלא חמלה, אבל משמדובר ברמי דרג (סתם איזה ראש ממשלה לשעבר ונשיא לשעבר) להם ובשבילם מותר לחרוג וראוי לחמול עליהם, ולו לדרוקר מותר לחמול ולהורות לשחררם – שמעתם?

מה שמתגלה שהאיש דרוקר מייחס ומתייחס לעצמו בחשיבות עצמית גורפת. הוא לא רק תחקירן ועיתונאי ופרשן, הוא החומל הלאומי לפושעי צמרת.

כמי שחושי מחודדים לעיתים, גם זה קורה,  הייתי שואל כפי שהיה שואל מן הסתם כל תחקירן (כולל רביב דרוקר בימיו הטובים) את מר דרוקר האם מישהו פנה אליו מהחוגים של אולמרט, או קצב (הרוצה דרוקר לשאת חן בעיניהם ולקבל תמורה  בעתיד כמו ראיון בלעדי), או שהוא סתם רוצה לרכב עליהם בדרך הפתלתלה להפיכתו של דרוקר לעיתונאי סלב על.

Read Full Post »

על השירות בחברון הוסיף: "אף שלא קיבלנו הדרכה על מטענים, אלאור ואני חששנו ממטענים (באופן כללי, י"ז)". הוא ציין כי "לא עשו לנו הקפצות תרגולת שכללו דימוי של דקירות מחבלים או תדריכים ותרגולות של בידוד זירת אירוע או למצבים של חגורת נפץ על מחבל". על אותו יום אמר: "המעיל של המחבל היה נפוח מאזור הבטן לבית החזה. מחבל עם מעיל כזה חם זה דבר שהחשיד. תפסנו מרחק מהמחבל כי לא היה זיכוי חבלני. פחדתי ואחרים פחדו".

השופטת אל"מ מאיה הלר: "מי בדיוק האחרים שפחדו? בתחילת דברייך היום אמרת שלא פחדת. למה הפער?".

סמל מ': "אני פחדתי וגם אלאור. לא פחדתי באירוע עצמו אבל אחרי האירוע הבנתי את החששות. פחד יכול להתפרש לכמה תחושות. חלק מהתחושות שחשתי באירוע עצמו הן לחץ. אפשר לפרש פחד גם לזה. לקום ולפגוע פיזית המחבל לא היה יכול, אבל ללחוץ על מתג פצצה היה יכול. הכותרת של הסרטון של בצלם, 'חייל מוציא להורג פלסטיני שרוע' מהיוטיוב שהקרינו לי בעדות השפיעה עלי קצת".

אל"מ הלר: "אבל שעה ועשרים דקות לפני זה, עוד לפני שראית את הסרטון, אמרת שדיברת עם הנאשם ואמרת לו שהירי לא היה תקין ו'לא היית צריך לעשות זה'. בלי קשר לסרטון או לכותרתו, בשטח, מיד לאחר הירי, אמרת זאת לאלאור שזה לא תקין. למה הירי של אלאור לא היה תקין כפי שאמרת לו?".

סמל מ': "נראה לי אז בשטח באותו רגע שהירי לא תקין, אבל כעת שהבנתי אני מצדיק את פעולתו".

ועוד

לאחר מכן עלה להעיד סמל א', שהיה מ"כ בכוח באירוע, והציג תמונה מעט שונה של הזירה: "המחבל חרחר, אולי פרכס. לא הרגשתי שהוא מסוכן בשבילי. יתכן שהיה מסוכן מסיבות אחרות. כאשר יש חשש ממטען, תודרכנו שיש לשמור מרחק ולהפעיל נוהל מעצר חשוד. לא חשתי סכנת מטען מהמחבל הזה". עם זאת הוסיף: "המחבלים מבחינתי טרם זוכו ולכן אף אחד לא ניגש אליהם. מוזר שלא הגיעו חבלנים לבדוק את המחבלים".

הוא הקריא מעדותו במצ"ח: "אלאור אמר לי אחרי הירי 'דקרו את חבר שלי, רצו להרוג אותו'. הוא אמר זאת כמו בהתנצלות, בסערת רגשות".

בהמשך עדותו סיפר: "בימים שאחרי האירוע, המ"פ, המג"ד, המח"ט ונציגת דובר צה"ל שוחחו איתנו על האירוע כמה פעמים ואמרו שהוא חמור. זה משפיע עלי כשמפקדים מדברים על האירוע. גם הרמטכ"ל אמר שזה לא אירוע בסדר. אני חושב שמערכת צבאית צריכה קודם לגבות את החיילים, ולצאת נגד רק אחרי ועדת חקירה למשל"

סוף ציטוט

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4826694,00.html

שני דברים לפחות מעלים תהיות:

א. הצבא ומפקדי עזריה לא תרגלו סיטואציה דומה למה שאירע בשטח.

ב. הצבא 'תדרך' את החיילים באמצעות דרגים בכירים מה היה ומה לא היה, מה נכון ומה לא נכון בדיעבד מה שיוצר מראה מקום לחוסר ניקיון של ההליך השיפוטי שעובר עזריה כרגע.

Read Full Post »

מקורו  לטיני  של המושג liberalism; מהמילה הלטינית libertas, מילולית: חירות.  נעזרתי בויקי, כדי להמחיש שהמילה לא ברורה מאליה, כי המילה או המושג מיצגים עבור אנשים מסויימים או אחרים דברים לא דומים.

הפילוסוף האנגלי ג'ון לוק, בן המאה ה-17, נחשב על פי רבים כאבי הליברליזם. ג'ון לוק קידם את רעיון הזכויות הטבעיות לפיו לכל אדם זכות לחיים, חירות ורכוש. מקור זכויות אלה, לפי לוק, אינו בצו ממשלתי או טוב ליבו של המחזיק בשלטון, אלא בעצם טבעו של האדם. לפיכך, בעוד לממשל סמכות להגן על זכויות אלו, אין לו כל הצדקה לעשות שימוש אחר בכוחו.

דבר אחד מוזר ניתן לומר על ישראל הליברלית, היא מכילה דיעות דומות ואינה ליברלית כל כך,  קשה יהיה לטעון שכולם חושבים ממש אותו דבר באופן קטגורי, אבל ניתן לומר שרוב ישראל הליברלית חושבת דומה ולא מאפשרת לאחר להיות מיוצג. 'ישראל הליברלית' בניגוד למה שניתן להבין אינה סובלנית למי שלא חושב כמו הרוב בתוכה.

חופש הביטוי שהוא חלק מהמהות הליברלית אינו חלק מישראל הליברלית, האם נמצא בפאנלים בתקשורת אנשים שונים?  כנראה שלא.

באופן מופלא רוב התקשורת ה"ליברלית" שמייצגת את הליברליזם הישראלי היא חד- ממדית, היא מורכבת מסוג מסוים של אנשים, אין בה מיעוטים ערבים או מיעוטים אחרים. היא בדרך כלל אשכנזית, עם אוריינטציה פוליטית מסוג מסויים נאמר מפא"י עד מר"ץ . אין אנשי ימין, אין קומוניסטים, ועוד, נראה שהשיא הליברלי של ישראל הליברלית היא סוג של מימוש האיסור החמור והתווית גבולות הגזרה של בן גוריון באמירתו הנודעת עם הסממנים הפאשיסטים בסגנון בולשביקי : " בלי חירות ובלי מק"י"

ישראל הליברלית מעולם לא קמה, הבעיה היא שמי שנושא על גבו כביכול את הכותרת ליברלית בישראל לרוב הוא מתחזה, שמנסה לגרוף את הבון טון ככה באופן כזה שמול הניסיון לייצג עוד דעות ועוד ידע מתייצבים חיילים אלמוניים כמו אורשר או גרבוז וטוענים בשם הליברליזם כי על כולם לעמוד דום ולהקשיב בכניעות לדעות שהמרחב שלהם  מוכתב מראש.

Read Full Post »