הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

דרוקר שאין כמוהו כ: תחקירן, תובע, תליין ומוציא לאור החליט בוקר אחד לחמול על הנשיא קצב.

ואם דרוקר חומל (הוא לא סתם חומל אלא הוא מפגין קבל עם את חמלתו), ואז הוא מקבל טור בהארץ בו הוא מפגין את החמלה והחס שלו; אם נתרגם את החמלה המכמירה של רביב דרוקר באופן חופשי, הוא טוען שאם אדם נישא ורם מעמד נשיא או ראש ממשלה נפלו לבירא עמיקתא של בית מאסר אל לנו להכביד עליהם.

אפילו אם יש כללים שראוי להשית על כל אסיר בבחינת השוויון בפני החוק.

היינו, לו היה מדובר בסתם בני אדם הרי שמוטב ומותר אליבא למאור הגדול דרוקר לנקוב עליהם את מלוא חומרת הדין בלא חמלה, אבל משמדובר ברמי דרג (סתם איזה ראש ממשלה לשעבר ונשיא לשעבר) להם ובשבילם מותר לחרוג וראוי לחמול עליהם, ולו לדרוקר מותר לחמול ולהורות לשחררם – שמעתם?

מה שמתגלה שהאיש דרוקר מייחס ומתייחס לעצמו בחשיבות עצמית גורפת. הוא לא רק תחקירן ועיתונאי ופרשן, הוא החומל הלאומי לפושעי צמרת.

כמי שחושי מחודדים לעיתים, גם זה קורה,  הייתי שואל כפי שהיה שואל מן הסתם כל תחקירן (כולל רביב דרוקר בימיו הטובים) את מר דרוקר האם מישהו פנה אליו מהחוגים של אולמרט, או קצב (הרוצה דרוקר לשאת חן בעיניהם ולקבל תמורה  בעתיד כמו ראיון בלעדי), או שהוא סתם רוצה לרכב עליהם בדרך הפתלתלה להפיכתו של דרוקר לעיתונאי סלב על.