מרכז הולך ומתעצם של רכישת עבודות אמנות מהשורה הראשונה נבנה בקאטר, בדומה להיסטוריה בה תמיד כוח וכסף היו מגנטים ומפעילים בעולם האמנות, הפטרונות העקובה בדם המוכרת. בשנים האחרונות במדינה שמרנית כמו קאטר נקנות עבודות שחלקן לפחות באות מהקצה הכי מרוחק לשמרנות האופיינית למדינה כמו קאטר ולשליטיה.
כך יוצא שאמנות עכשווית מאוד לסוגיה הופכת לעלה תאנה למשטר דיכוי. ולא בפעם הראשונה בהיסטוריה שזה מתרחש.
גם בישראל דמויות מפוקפקות היו וישנן בעולם הזה חלקן דוחה במיוחד כמו רני רהב, קשה להבין לפעמים את הקשר ואת הרצון לגעת באוונגרד אמנותי ע"י אנשים ומוסדות דוחים כאלה שבחייהם הם ההפך הגמור לכאורה אולם כאמור זה לא חדש וההסבר טמון בכוח העצום ובעוצמה של האמנות ושל מה שמוכר כחפצים אמנותיים, ההיסטוריה של פרקים הזוהרים ביותר של האמנות שזורה בפטרוני על שהיו הביטוי הנאלח ביותר לרוח האדם.
ההשכלה והיכולת לרכוש השכלה גם היא תלויה ביכולות כלכליות. וגם את הדטרמינזם החברתי הזה אנו מכירים מאז ומתמיד.
אני מעדיף את הנסיכה מקאטר על רני רהב היא יותר אסתטית ויותר משכילה וגם הרבה יותר כוחנית ומתוחכמת קשה להבין איך בריון עילג כמו הרהב התחבר בכלל לעולם האמנות אבל זה דיון בפני עצמו. המבנה והשיטה של עולם האמנות היו ונשארו שנויים במחלוקת מהבסיס, תנועות אמנותיות גדולות לא יכלו לשוק האמנות שהוא שוק כוחני ואכזרי ומתוחכם .
גם הביקורת על המבנה הזה של העולם הנבוב של האמנות שמקדש את כוח הכסף כמשהו בלעדי כקריטריון בלעדי, שום מרכז בעולם האמנות לא נוצר בגלל ערכים של חופש ואידיאלים נשגבים, תמיד הכוח נוצר בצורה הפרימטיבית ומוכרת ביותר לאנושות. קודם ליומרות האמנותיות היה כוח מרושע בלבד, הוא היה יכול להיות אכזרי ומרושע ביותר, ברם משהוכר ככוח כלכלי או צבאי רציני מעל לממוצע האנושי וכו, יכול היה לשנות תדמית כאשר את הרוע והאכזריות מכסים כתמים אסתטיים של אמנות מתקדמת.
הנאורות לא הושגה בדרך רגילה באמנות אם-כי מהי נאורות בכלל זה נושא מרתק בפני עצמו, הכוח כמרכז אמנותי לא הושג אף פעם בדרך "טיבעית" דרך ערכים ממשיים של חופש ואחווה אנושית, אלא דרך נשק גרעיני וידיים גסות או במקרה של קאטר ניצול של עבדים מהעולם השלישי וכוח כלכלי בלתי ניתן לעצירה, תמיד העוצמה בדרך החתחתים להכרה כמרכז עולמי אמנותי נכבשה בכוח הזרוע או בכוח כלכלי אלים ופרימיטיבי. ככול שהכוח רב יותר ובולמי ומתפרץ יותר, קשה יותר להבחין בו. כי חלק מהיות הכוח העצום נוכח ומופעל היא היכולת של בעליו להסתיר את הכוונות האמתיות שלו/הם, זו היכולת המופלאה של הכסף, כשאדם עשיר הוא נראה מרחוק כמעודן יותר. הסגידה לעוצמה ולכסף הינה חלק מתרבות המערב. הציפייה למצוא ברדיפה הזו משהו מעודן יותר נאיבית לכאורה.
ה"נאורות הכוחנית" אותה הנסיכה מנסה לקדם לא מגיעה מעולם שמכיר בחלש, בזכויות אדם, זכויות נשים וכבוד לערכים שחלקם נמצאים לכאורה בעבודות האמנות עצמן. זו נאורות מזוייפת, נאורות שנשענת על כוח כלכלי מטורף ועצום ושדות נפט וערכים שמרניים.
http://www.haaretz.co.il/gallery/art/.premium-1.3041455
גם בעולם עצמו של האמנות, גדולי השחקנים האמנים עצמם הם כמו כוכבי פופ. במשך הזמן הם הופכים לדמויות שמפעילות כוח, ערכים של אמנות נדחקים החוצה מהשיח ומה שמנצח הוא הטירוף הכוחני. הרדיפה אחרי עוצמה וכוח מאפיינים לא מעט כוכבי על באמנות כמו ג'ף קונס ודמיאן הירסט, אולם זה דיון נפרד וקשה. כדי שיגיעו לממדי על כאלה הם זקוקים לכוח כלכלי עצום ואפל שיניע את הגלגלים קדימה. מישהו צריך לשמן את המערכת בכסף עצום ומצמית ולרכוש את העבודות המגולמניות . כאן נכנסת קאטר מעל המדבר עולה וצחיח צומח לו "עולם חדש" שנבנה ביסורי העניים מהעולם השלישי ובכוח השליט המצמית של מפעיליו הברוטליים שליטי קאטר.

דמיאן הירסט והגולגולת
כתיבת תגובה