הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

קשה לי להודות אבל ככול שאני קורא יותר על שר החוץ של אנגלה מרקל, הבן של הנאצי. אני מתחיל להבין את ביבי. אולי קצת מבין.

לא יודע, הייתי כמה וכמה פעמים בגרמניה, אני אמנם דור שני, אפילו אמי הייתה בחיים בכמה פעמים כשהייתי בגרמניה, ובכל זאת אני מודה יש לי רתיעה, תמיד מקננת בי השאלה הזו, נו טוב. אז עם כל הכבוד, מדובר באמת בגחמה, ובכל זאת, זה לא קשה לדמיין את הבחילה שכל אדם צריך לחוש, אולי קצת, אולי שאריות בחילה, ובכל זאת זה בן של נאצי גאה.  ללחוץ לו יד? הוא נציג הצדק האירופאי. קצת קשה לי מודה.

נו טוב, גרמניה היא היום מדינה דמוקרטית. בסדר.

עדכון

שר החוץ הגרמני מסתבר פרסם מאמר שקצת משפץ את ההיסטוריה, מהארץ: "כתב גבריאל כי הסוציאל-דמוקרטים, חברי מפלגת השמאל שבראשה עמד עד לאחרונה, היו קורבנותיה הראשונים של השואה, לצד היהודים. המאמר, שפורסם בעיתון הגרמני "פרנקפורטר רונדשאו", עורר זעם בקרב יהודים בגרמניה ובקרב היסטוריונים."

http://www.haaretz.co.il/news/world/europe/.premium-1.4057163

מסתבר שהבן של, מרגיש בתוכי תוכו כיהודי, לא פחות. עם זאת ידוע שגם הקומוניסטים הושמו במחנות, ובכל זאת.