כל גלצ היא תחנת שידור של קול אחד של אנשים שההגדרה שלהם היא שמאל בורגנות. במימון ציבורי. אם ככה, תוקם תחנה ציבורית באותו תקציב, בה תהיה במה באותה חשיפה של אנשים כמו אראל סגל.
למה לצד אחד יש תחנה "צבאית" משלו? למה יש רק לצד אחד תחנה "צבאית" שמשרתת אותו פוליטית, זו פרופגנדה בעלות מיליונים כל שנה, לצד פוליטי מסוים, אין שם קולות מאוזנים, יש שלטון טוטאלי של צד אחד בלבד. למה זה צריך להגיע מכיס ציבורי? למה לא יגרעו את המיליונים האלה מתקציב מרץ והמחנה הציוני? שנהנים מתעמולה במימון ציבורי?
למה מתקציב ציבורי יש רק במה לצד אחד?
כתיבת תגובה