Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for 1st ב-ספטמבר, 2018

Read Full Post »

Read Full Post »

Read Full Post »

כאשר השמאל מסרב להכיר בכישלון, אפילו אם אפשר לנמקו באשמת הטבח של גולדשטיין השמאל הופך ללא רלוונטי. יש בשמאל טענה שלו רבין לא נרצח, לא היה מתמוטט ההסכם והיינו חיים בשלום, טענה כוזבת שלא לומר גרוע מכך.

בשום רגע בהסכם אוסלו, אש"ף לא היה מוכן לוותר על זכות השיבה, זה המפתח, זהו הטריגר לסכסוך, פתרון בעיית הפליטות שהפכה לכלי נשק נגד פתרון שתי המדינות – כי הרי בלי שיבה יש הגיון בפתרון שתי המדינות אפילו בלי אמירה על המדינה היהודית, גם את זה סרב אש"ף ומנהיגו לומר לחתום על כך. ההסברים הקלושים שלא מדובר בשיבה בפועל אינם רציניים. או שמדובר בשיבה סמלית וחלקית, לא הצליחו לטשטש את הכישלון.

זו הפשרה שהייתה חייבת להגיע עם חתימת אוסלו, הטענה של שיבה, אפילו חלקית, חותרת תחת פתרון שתי המדינות שהוא בסיס ההיגיון של אוסלו. אבל אפילו את זה לא הצליח השמאל להשיג, לקבל – השמאל תמיד יאשים את הימין ולהפך, אבל כאן היה מדובר בהחלטה פלסטינית ואין לימין קשר לאי קבלת ההחלטה הפלסטינית לוותר על השיבה. ואין לכך קשר לטבח גולדשטיין. זו החלטה פלסטינית, בלי השיבה יש הגיון בפתרון שתי המדינות. ומשהפלסטינים לא מסוגלים לוותר לחלוטין על זכות השיבה, אין למעשה פתרון של שתי מדינות. זה הגיון פשוט. אבל כנראה מסובך לחשוב  בהגיון.

זה הכישלון, כמובן בתהליך ההתדרדרות תרם כל צד את חלקו, אהוד ברק היה המפצח והמחסל של מה שנשאר, אולי הוא רצה בכל מחיר להגיע לפתרון –  בפועל הוא הביא למרחץ דמים, אלפים שילמו בחייהם. רק שאלה אחת לא נשאלה; איך רבין החזיר את אש"ף עם המנהיג שלו החתרני והנפשע, בלי הסכם חתום על ויתור על זכות השיבה ללא כל בדל התחמקות. זו השאלה עליה ביילין לא מסוגל לענות אולי כי השמאל לא התעקש על כך וזה הכישלון. כל הכישלון.

זה הכישלון הגדול. מראש רבין היה איש חלש, נרפה, הוא חשב שיקרה תהליך חיובי והמציאות תגבר על המחלוקות זה אף פעם לא עובד ככה, כמו שלעגו לבגין על התעקשותו על הפרטים הקטנים – עובדתית ההסכם של בגין עם מצרים מחזיק מעמד, להבדיל מאוסלו, ככה ויתרו לרבין, והוא הכניס את ישראל למערבולת בלתי פתירה, והימין תרם את חלקו כמובן למצב הנוכחי.

כל פתרון ראשית חייב לקבוע שאין זכות שיבה לישראל, לא לכאורה לא באופן חלקי, פשוט לא. מאי היכולת הזו של השמאל, הגיע הכישלון. וחלק מהשמאל בכלל לא מכיר בפתרון שתי המדינות.

 

אשמת ההרוגים היא לא עניין פעוט אלפים מתו, אבל לו הייתה החלטה על ביטול השיבה, בכתב, בלי להתחמק, היה אופק של פתרון של שתי מדינות. רבין היה מנהיג חלש שנגרר תמיד אחרי אירועים, אחרי שמעון פרס התככן. היום הטחת האשמות לא תביא לפתרון. הימין היה מקבל פתרון שתי המדינות לו רק היה ישים, אפילו בלית ברירה, עם התלהמות, אבל לא היה פתרון כזה.

 

ומה יקרה בעתיד, רק לשוטים ניתנה הנבואה.

Read Full Post »

יותר ויותר שומעים על אזרחים שמתלוננים על אלימות ובמקום טיפול ראוי משטרתי הם מכירים בכך שהמשטרה תומכת בגרסת העבריין. אותו היא משום מה מבינה.

כאן חייבים לומר שהמשטרה ככול שמבינים את דרכה היא גוף אלים מטעם השלטון, היא לא אוהבת אנשים לא אלימים, וקל לה להבין אלימות כשפה. לכן אזרח שמתלונן על אלימות חש מיד בבוז, לא פעם השפה העילגת של השוטר היא שפת עולם הפשע, עם קודים של  ' כל דאלים גבר'  – ואיזה אזרח שאינו אלים זוכה בבוז – כי הוא לא שייך לנישה העבריינית, זו דרכה של המשטרה, היא לא יכולה להבין אזרחים בוטים אפילו. שלעולם לא ירימו יד ואו ישתמשו באלימות, למשטרה יש קושי בהבנת האזרח שנופל קרבן לאלימות.

לעתים לא מדובר בשוטר אלים, אבל מי שכבר אימץ נורמות של העולם תחתון. ויש קושי נוסף המשטרה לא אוהבת לעסוק באלימות לא מתוקשרת, סתם בריונות של שכן, היא זקוקה להוכחות, לדם, ולתגובה אלימה של הקרבן שתוכיח שהייתה שם אלימות. אלימות של סלבס או משהו בעל פרופיל תקשורתי, זה בטוח יזכה לטיפול, שכר לעמלו של השוטר הוא פרסום בעיתון ולא השכר שאנחנו נוטים לחשוב שהוא רלוונטי, היינו השכר שאנו משלמים כאזרחים שומרי חוק ללובשי המדים.

עוד דבר, המשטרה לא פעם "מחליטה" על סמך פרשנות או כל מיני דברים נסתרים. שאינה משתפת בהם את האזרח – כי מי הוא ומי היא שילמדו את המשטרה מה לעשות. משכך מדובר במעילה באמון הציבור, הציבור הלא אלים, זה שהוא קרבן האדישות של השוטרים ושל העבריינים שיודעים שהאלימות משתלמת.

 

בשנים האחרונות הרבה קצינים בכירים התגלו כעבריינים, לא רק מינית, הם מושחתים ואלימים. הגיע העת לקבוע נורמות אזרחיות למשטרה, לשוטרים, הם לא אמורים תמיד ללכת לפי רוח התלונה, אבל מדוע קל כל כך לשוטר לקבל גרסת עבריין ולא גרסת אזרח או אזרחית?

Read Full Post »