בעודי נער תמים למדי, הייתה ספרנית כבדת לשון בבית הספר שדאגה לתת לי לקרוא את מיטב הספרות הרוסית, לא רק רוסית אבל בעיקר הרוסית, אני חייב לה הרבה כנראה יותר ממה שהבנתי אז, היא הייתה מראה לי ספרים ואומרת לי: "כדאי שתקרא". וקראתי.
אחד מהסופרים שהמליצה לי היה מקסים גורקי, קנון של סוציאליזם סובייטי – אבל גם סופר מחונן בעצמו, באחד הספרים קראתי תיאור שלו על עיירה בא חי אבי ומשפחתו, וכמובן אצתי רצתי לדווח לאבי על התגלית.
גורקי היה סופר שבניגוד למרבית הסופרים הגדולים הרוסיים לא היה אנטישמי, אפילו כך אומרים אהב את ביאליק.
אודה איני זוכר דבר מספריו אותם קראתי בגיל רך למדי, נשארו לי קצה של חוטי מחשבות ופה ושם אני מצליח לזכור משהו אבל הרוח הגדולה בטוחה נשארה בי בעיקר היחס המלא חמלה שלו לעניים, ולמוכי גורל, הוא היה כזה בעצמו כך מסתבר. כנראה אני חייב לו את המצפן החברתי שלי והמצפון.
שמחתי לקרוא את הכתבה שכתבה כרמית ספיר ויץ :
https://www.maariv.co.il/culture/literature/Article-667400
מקסים גורקי
מהכתבה:
"גורקי, שאהד מאוד את התרבות היהודית, והיה מאוהדי שירתו של ביאליק שאף תורגמה לרוסית, פרסם כבר בשנת 1919 את הכרוז "על היהודים", שהופץ באזורים שבהם פרעו ופגעו בהם. בשנת 1921 הבינו ראשי היוצרים העבריים ברוסיה כי אי אפשר עוד להמשיך ליצור תחת אימת היבסקציה. הם ביקשו לעזוב, אך לא היה אפשר לעשות זאת ללא הסכמת השלטונות. "גורקי שהיה מקורב למנהיג המהפכה ולדימיר לנין התערב למען היוצרים, ובזכות התערבותו התאפשר ליוצרים לברוח ולהחיות מחדש את התרבות בארץ", מספר פרופ' נייגר. "בין היוצרים והאינטלקטואלים הבולטים שיצאו בזכות התערבות של גורקי ניתן למנות את חיים נחמן ביאליק, יהושע חנא רבניצקי, אלתר דרויאנוב, אביגדור המאירי, בן־ציון דינור ושאול טשרניחובסקי, שעזב שנה לאחר שיצאה החבורה מאודסה."
הרבה לפני הטקסט של ברל כצנלסון על אוטו אנטישמיות כתב על זה גורקי שהיה רוסי שאהב יהודים.
מהכתבה: "בטקסט זה עמד על תופעת האוטו־אנטישמיות: "להפצת האנטישמיות בהמונים סייעו הרבה המחברים והמספרים של הבדיחות 'היהודיות'. משונה, שבין המספרים הללו אתה מוצא לעתים קרובות גם יהודים. ייתכן שאחדים מהם רוצים להראות כמה יפה ההומור העצוב של היהדות, והם מקווים לעורר בזה אהדה לעמם אצל שונאיו. ייתכן שמספרי בדיחות אחרים היו רוצים להוכיח לטיפשים על ידי שהם מראים את היהודי המגוחך, שהוא 'לא נורא כל כך', אבל מובן מאליו, שיש ביניהם בוגדים ומנוולים בעמם".
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
