מאז ומתמיד הקיבוצים התנגדו לקבלה של האחר, אם מדובר בערבי, דתי, הומו, לסבית או נכה, כי אלה לא מתאימים לדרך ה"קיבוצית". או כל "קריטריון" מהסוג הגזעני הנחוץ, כל הפרקטיקה הזו הייתה חלק מתבנית נוף מולדת שמאל ציונית או נכון יותר של השמאל בורגנים. זה לא מנע מהמימסד הציוני לתת לקיבוץ ציון של ערך שוויון, ואפילו אחוות עמים היתה ביטוי שגור.
היום אפילו סמוטריץ אימץ את הפטנט של הקיבוצים.
הקיבוץ היה גם ההוגה של וועדות הקבלה, הדרך הזו למנוע מתן זכות לאדמה, להקמת בית, לכל אדם באשר הוא אזרח, נפסלה, רק אדם מסוג מסוים, יהודי מסוים הפך לגורם רצוי.
ככה האלמנט הגזעני שהיה דרכו של המימסד שרצה ליצר ישובים "בריאים חברתית" או "נקיים" הפכה למנטרה של "איכות" הגזענות הזו לבשה צורה שבה מראש הוגדרה איכות ציונית בורגנית. כיום וועדות קבלה נהוגות בישובים קהילתיים שהם המשך של הקיבוץ, והכוונה היא כמובן למנוע הכנסת אנשים שונים לישובים "טהורים" לצורך כך משתמשים בסוגי מבחנים שונים ועכשיו מסתבר שאפילו המסקנות של וועדות בדיקה, נתונות ל"בדיקה מחודשת" כאשר ישוב מסוים מחליט כי אדם מסוים ומשפחתו אינם רצויים בישוב ה"בריא".
צריך לזכור שהתועבה הזו התחילה בקיבוץ, שם התגבשה ה"איכות" הציונית השמאל בורגנית והפכה לנורמה גזענית, אגב לא רק למניעת קבלת ערבים, גם נכים או משפחות "אחרות" לא יתקבלו לישובים כאלה מכל מיני סיבות כמיטב הדימיון, ואדמה ציונית אינה מחולקת ל"חינם" לגטרמים בלתי רצויים.
אדם יכול לשרת בצבא, ולא להתקבל לישוב כזה כי בתוך הישוב יש חונטה או גורמים גזענים שמחליטים לא לקבלו מטעמים שרירותיים לגמרי. רוב הסיבות אינן ידועות, איש לא מגלה.
לכתב קשתי שפרסם בעבר את דוח על זכויות אדם שהוכיח שבקיבוצים ובמושבים מתו מאות עובדים זרים בין היתר בגלל תנאי העסקה ירודים וניצול, אותו כתב הצניע בכוונה את חלקם של הקיבוצים אז, וגם בכתבה הזו שהיא חשובה כשלעצמה הוא שוב מצניע את חלקו של הקיבוץ בהקמת פטנט "חברתי" גזעני למניעת קבלת האחרים לישובים "ציוניים". אולי הסיבה נעוצה בהיותו בעל רקע שמאל ציוני כשלעצמו. הבלוג מודע לסיבה ככה או כך, הקמת וועדות קבלה היא פטנט של הקיבוץ. מאז ומעולם.
כאשר בודקים למה אור קשתי מצניע שוב את חלקו של הקיבוץ ביצירת הנורמה הזו, מסתבר שיש לו רקע קיבוצי.
מויקי האדיבה:
בשנת 1950 יצא יצחק קשתי בהמלצת חברים בקיבוץ ללמוד בסמינר למורים וגננות בגבעת השלושה והוסמך להוראה. בתום הלימודים התגייס לשירות צבאי, בסיומו חזר לכפר הנוער אלוני יצחק ליד כפר גליקסון ועבד בהוראה. בהיותו בן 25 מונה למנהלו השני של בית הספר בכפר הנוער וכעבור חמש שנים התמנה למפקח חינוכי בעליית הנוער. בשנות השלושים לחייו השלים קשתי את לימודיו האקדמיים: הוא סיים תואר ראשון בסוציולוגיה וחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני בהצטיינות במדעי החינוך באוניברסיטת תל אביב, בשנת 1970[3]. בשנים אלו החל לעסוק בחקר פנימיות וכפרי נוער, בעקבותיו הוזמן ללימודי דוקטורט באוניברסיטת סאסקס בברייטון, אנגליה.
בשנת 1975 התקבל כמרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. במשך שלוש שנים עמד בראש "המערך המסייע" פרויקט שהוקם על ידי בית הספר לחינוך באוניברסיטה, במטרה לשפר את ההישגים הלימודיים בבתי ספר יסודיים ועל יסודיים בעיירות פיתוח נבחרות. שיטת "המערך המסייע" יושמה במשך 15 השנים הבאות ביישובים רבים. בשנת 1985 קודם לדרגת פרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב, ושלוש שנים מאוחר יותר נבחר לכהן כראש היחידה לסוציולוגיה של החינוך והקהילה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה, תפקיד בו החזיק למעלה מעשור. בשנת 1998 מונה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב.
קשתי נשוי לסופרת הילדים מטעמה קשתי ולהם שלושה ילדים, כולם עוסקים בחינוך; טל, מפקחת חינוכית במשרד החינוך, גיל, מורה ומחנך בתיכון, ובנם הצעיראור קשתי הוא פרשן החינוך והחברה של עיתון הארץ.
ברוכים הבאים לישובים הגזענים האיכותיים:
בעתיד יהיה מי שיחקור איך נולדה "איכות" גזענית עוד בטרם אדם נולד בארץ הצבי, כאשר הוא גדל בערוגות מהסוג שוועדות קבלה מקימות, איך נוצר סוג האדם הגזעני בתוך הערוגות הללו. נקווה שבעתיד יתנו את הדעת לזכות היסודית והבלעדית כמעט להקמת בתי גידול גזעניים כאלה בזכות הקיבוץ . והצנזורה והפטנט של דיווח על עוולה חברתית כפי שמדווח אור קשתי בהארץ, כאשר הוא בכוונה לא מציין את הקיבוץ כגורם בלעדי ליצירת נורמות מהסוג הזה הגזעני. אור קשתי בעצמו גדל בערוגות כאלה. חבל שאין לו את האומץ הדרוש לציין זאת ולציין את הנורמה הזו למניעת קבלת אנשים ל"ישובים נבחרים".
צחוק הגורל שדווקא חבר הכנסת סמוטריץ שנוא נפשם של השמאל בורגנים מאמץ את השיטות שהם הביאו לעולם.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
כתיבת תגובה