ואז בא שותף שלו בעבר, אולי גם בעתיד, ורוצה שנהיה סוג של מדינת הלכה, הפלא היחידי שהם לא מבינים את הטירוף, את עזות המצח שלהם. לא משנה בכלל אם יש להם סיכוי אמיתי או מדומה.
זה לא שאין הזיות בצד השני, יש תחרות קשה בין גנרלים מי משתלט על ישראל, אפילו הגנרל הקשיש, חובב הפדופיל עם הארנק העמוק מצטרף למלחמה בין הגנרלים מי יביא לנו מלחמה ארורה, הם באמת מצליחים לשטות בחלק מהציבור. הגנרל המזוקן שעשה עסקים עם פדופיל מורשע כי הרי לכסף אין ריח בין אם הוא בא מפדופיל, מגראס, או מהפיכתו ל"חוקר" של קרן מוזרה.

אם אין כפיה דתית, ואולי זה נאיבי לחשוב שלמי שיש כוח יימנע מלנסות לממש את כוחו, החרדים פי אלף עדיפים משמאל שחותר לכבוש מחדש את עזה, ולהבעיר פה מלחמה שלא ידענו לפני, עם אלפי טילים מעופפים לכל עיר ואם וכפר.
לחרדים אין שום נטייה אובדנית להיכנס לעזה, בדיוק כמו שלאיש אין ספק שראש הממשלה לא טהור ומי כן נקי וזך, ברק? גנץ? לפיד? נתניהו בטח לא, אבל במסגרת העולם ההפוך שבו אנחנו חיים הוא השפוי היחידי באופן יחסי, הוא עם הבעיות המשפטיות שלו והמשפחה הביזארית שבתוכה הוא חי.
שתי דקות עם סמוטריץ ואדם נורמלי מקבל את הרושם שהוא ההפך מהמשפט מהמקורות ( "דאמר רבי ישמעאל בר רב נחמן: עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה, הדא הוא דכתיב (=זהו שכתוב) "לשמור את דרך עץ החיים" (בראשית ג). "דרך" – זו דרך ארץ ואחר כך "עץ החיים" – זו תורה." (מדרש רבה ויקרא פרשה ט פסקה ג, וכן פרשה לה פסקה ו)
לסמוטריץ אין ולו קרבה לדרך ארץ הוא איש גס רוח, בריון.
סמוטריץ הוא בריון, הבריונות שלו דומה להפליא לזו של ליברמן (נפציץ את סכר אסואן, או ההבטחה שלו שהנייה ימוטט תוך 24 שעות) ההבדלים בין שני הבריונים הם מינוריים, אחד דתי, אחד "חילוני" וגיבור זמני של שמאל עייף רצוץ וחסר יכולת להחליט.
הברירה היום היא לא בין טוב לרע, אלא בין רע לרע במיעוטו, זו אולי הברירה שתמיד הייתה רק שלא נוח להודות שאדם קם מכסא בשביל לתת את קולו לרוע, וזה מה שיש. רוע וטיפשות, הרבה בכל צד, מונחים רק כדי שנוכל ללקט, כל ניסיון להראות שמישהו הוא אחר, שונה, הוא לא יותר ממלאכת רמאות.
אולי הנוכל שמציג עצמו כעיתונאי אמין ותחקירן ראוי רביב דרוקר התלוצץ כשאמר שיצביע לליברמן, אולי, אבל זה הרי לא משנה, הטירוף הגדול שבו אנחנו חיים, לא נעצר בגבול המדומיין שבין ימין לשמאל או בין חילוני למאמין בארץ המובטחת.
כתיבת תגובה