הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

אנחנו עדים לחיבור בין איש כמו ברק והשמאל, ברק אלים ואנטי דמוקרטי, עננה של החיבור שלו לאפשטיין לא רק שלא הובהרה היא נשארה מעוררת כעס ובחילה, מי שנכתב עליו ע"י מבקר המדינה "קנה שלטון בכסף". האיש הוא אסון ופגע רע. השמאל בחר בו. במודע למרות מה שידוע עליו.

בבחירות האחרונות השמאל מנסה להביא למלחמה, לכבוש מחדש את עזה, לועגים לניסיונות של נתניהו להרגיע ולייצב את המצב, כאיש שמאל קלאסי לשעבר, השלום או הגישה האנטי מלחמתית שייכת היום לנתניהו הרבה יותר מהשמאל שממש חותר למלחמה. ממתי השמאל שואף למלחמה, בעצם עובדתית, אין כמעט שלטון שמאל ללא מלחמה. לא רק בישראל, אולי כי הדרך של השמאל היא עצימת עיניים מול המציאות.

הרבה עוזבים את השמאל לא רק כאן, גם בארה"ב, המועמד לנשיאות הדמוקרטי, סנדרס, מטיף סוציאליזם אבל מסתבר שאינו מוכן לשלם לעובדיו שכר מינימום, גם אצלנו את עבודת הקבלן יצר השמאל, ואת העבודה סוג ב' ונמוך יותר השמאל יצר. איש משלום עכשיו עמרי פדן, הבעלים של העסק של הקציצות לא נותן לעובדיו זכות התאגדות, המרחק בין ההטפה עצמה (הנאורה) להתנהגות האישית של האנשים, מרחק עצום.

כל מה שעובר עלי אינו שונה ממה שעובר על רבים בעולם, קולם לא נשמע, אין זה אומר שהימין מושלם, ההפך, אבל הבחירות אינן זה זמן רב על קוהרנטיות ימנית או שמאלית, השמאל ממש לא קוהרנטי, לא חותר לשלום בפועל, כי הוא מתעלם מאביב העמים הערבי, בדיוק כפי שאובמה זלזל בתופעה, התוצאה הרס מלחמה וג'נוסייד.

יש שינוי במזרח התיכון, ועדיין הסיסמאות השדופות של אוסלו באוויר. מבחינת השמאל מה שהיה נכון לפני עשרות שנים נשאר נכון. ויש עוד סיבות. השמאל ספג מפלה באוסלו, הרצח לא רק שלא עזר לשמאל להבין את הטעות, אלא העמיק את ההתבוססות בראיה לא מפוכחת. זה לא אומר שלימין יש תשובות, אבל אין לו אשליה ביכולת להביא שלום.

ויש פריחה ביחסים עם מדינות ערב דווקא כשאיש ימין בשלטון, נתניהו. ויש עובדה יש כרגע פער בין מדינות ערב לפלסטינים, פער שלא נסגר אלא מעמיק, כולנו ראינו את תקיפת הבלוגר הסעודי ע"י אספסוף פלסטיני אלים ומוסת במסגד אל אקצה בירושלים, השמאל שוב שתק, כאילו אין במעשי הפלסטינים אילוסטרציה על הכישלון של השמאל ביחסו לפסטינים.

השנאה לנתניהו אינה באה ממקום שמכבד את החוק, החוק הפך למכשיר פוליטי להורדת מנהיג שלומר שהוא לא מוצלח זו בדיחה, לנתניהו יש מגרעות אבל רק ממבט על המתנגדים לו מבינים שהוא בכמה דרגות מעליהם.

כבר שנים אין לנו משטרה ופרקליטות ומערכת משפט הגונים, אם היה אמון במערכת, ואם באמת המערכת הייתה הגונה כלפי כל אזרח ללא הבדל, נתניהו כבר היה באופוזיציה או מחוץ לחיים הפוליטיים, כולנו עדים לתפירת תיקים מעוררת בחילה. לא נתניהו לא נקי אבל הוא רחוק מלהיות המושחת שהתקשורת יצרה. הוא הפך למותג של שנאה, של תיעוב לא ראציונלי של השמאל וכל המעמד הבכיר של עובדי מדינה שרובם מרוויחים פי כמה מנתניהו.

אלה מול נתניהו עשירים, רובם בעלי פנסיות תקציביות עמוקות, הם לא יודעים מהי שרירות לב של גורמי אכיפה. כי הם אלה שיצרו את השרירות לב המעמדית הזו, הם בזים לעניים, רומסים עניים. זה לא שנתניהו נולד בשכונת עוני, אבל הוא אפילו בצד החברתי שיפר מהותית את השכבות הכי עניים בישראל, ממשלתו השקיעה הכי הרבה במגזר הערבי, כל הדברים האלה, כמעט לא נמצאים בשיח השמאלני.

אפשר עוד, אבל זה מספיק.

הספק ממשיך ללוות כל הזמן, אין תמיד תשובות ברורות. אז בינתיים נמשיך כל עוד העיניים נשארות פקוחות.