כדי לטעון על טוהר הנשק בו השתמשו שופטי אזריה יש להוכיח כי באמת היה דבר כזה. אבל העובדות הן שחלק מהמלחמות התנהלו תחת סטנדרטים אחרים. הערכים של צה"ל לא מתישבים עם התיאורים הפסטורלים של שופטי אזריה.
אני אסתפק בכמה מראי מקום:
קריירה כמושל צבאי בלבנון ובשטחים. מאות ההרוגים, אלפי הפצועים, החורבן וההרס במבצע חומת מגן. החיסולים הממוקדים. עדויות על הרג של 250 שבויי מלחמה בזמן שהיה סגן מפקד סיירת שקד. עננת החשדות סביב פואד בן אליעזר לא מורכבת רק מעבירות צווארון לבן…
אבל לא רק בפואד עסקינן, רבין הרמטכל של ששת הימים מעולם לא נתבע על הרג שבויים במלחמה.
המ"כ צעק "אש" והלוחמים ירו לעבר עשרה חיילים סורים שהתקרבו אליהם בידיים מורמות ודגל לבן * עודד הון, לוחם צנחנים במיל' מגדוד 65 שכבש את ג'לבינה, כתב לאחרונה בעיתון "הארץ" על מקרה הרג שבויים שאליו היה עד * הטריגר לסיפור שנחשף אחרי 48 שנים: סרט חדש שיצא בעקבות הספר "שיח לוחמים" מ-1967, שמביא עדויות על הרג שבויים ופשעי מלחמה במלחמת ששת הימים
שבוי סורי שנתפס בקרבות ששת הימים [צילום Collection/CORBIS]
השופטים היום נופפו באצבעות על אזריה שהרג מחבל שלא לפי הערכים של צה"ל. הוא ישלם את המחיר שמעולם לא שילם רבין או פואד.
איזנקוט תרשו לי לנחש, יודע על עוד מקרים של הרג שבויים, אבל אני בספק אם הוא עומד לגלות לנו על כך. יש אנשים כמו אזריה שלעולם נדרשים לתת את מלוא התשלום על העדרה של מנהיגות, ושל העדר מפקדים.
כל זה לא אומר שכותב הבלוג בעד פשעי מלחמה חס ושלום, ההפך.
אבל לבוא ולהטיל את מלוא האחריות לירי בחברון על אזריה זו עלילה, זה מעשה נבלה וכאשר השופטים מיחסים לצה"ל ערכים, אולי כדאי שהם יעשו להבא שיעורי בית יותר מדוקדקים.
כל הרוצחים הדגולים והמחסלים הדגולים על המדים, ברוב מוחץ הם אנשי שמאל.
מי שראה את עמירם לוין מתראיין אצל הנאד הנפוח רביב דרוקר שעף על עצמו ממרום עברו המרשים כשוטר צבאי כלומניק, ראה אלוף בצה"ל בדימוס מתפאר במעשי חיסול.
אני יכול לעשות רשימה, והיא די ארוכה, רוב רובה מורכבת מאנשי שמאל, שחיסלו מחבלים, עשו מעשי פשע, כולל ובעיקר ראש הממשלה בנגוריון, פשיסט בהגדרה. שהנהיג שלטון צבאי במשך 18 שנה על ערביי ישראל, וזכה שאחד השופטים במשפט אזריה יצטט אותו כדמות מופת לטוהר נשק, שקר מוחלט, סילוף מזעזע. אם שופט חושב שמי שהשית משטר צבאי, גירש וגרם לטבח – ע"ע טבח כפר קאסם, רצח וגירש במלחמת העצמאות, עשק אלפים, הוא דוגמה לטוהר הנשק, הרי הוא השופט עצמו הוא סוג של פיברוק, הוא בדיה, הוא ההוכחה כי מדובר ב.. משפט ראווה.
במלחמת לבנון השנייה היה שר ביטחון משופם, איש שלום עכשיו, הוא הנהיג הפצצות על אזרחים שהם רצח פשוט ברמת פשע מלחמה, משנשאל על כך לאור היותו איש ממחנה השלום, הוא הצדיק את מעשיו דווקא משום כך, היינו לרצוח מותר במדים רק לאנשי שמאל – הם הרי הומניסטים מבית ומלידה. הזיכרון הזה מהדהד בראשי מאז..
גם בנות הברית במלחמה הכי מוצדקת בצורר הנאצי חיסלו רצחו ועשו מעשים שבניתוק מהסיטואציה – מלחמה בנאצים. הם פשעי מלחמה נטו.
גם מעשהו של אזריה לא יכול להיות בניתוק ממה שאירע שם שעה שמחבלים באו לרצוח חיילים, התגובה שלו היא לא תקינה, בלשון המעטה, אבל היא בתוך הקרב, במסגרת הקרב. אם היה בזירה מפקד ראוי, לא היה מתרחש ירי כלל. אבל כשאין מפקד, יש כאוס וברדק.
במשפט שעוד שנים ידובר בו היה צריך להיות לצד אזריה מפקדו, אבל לצה"ל יש מסורת של טיפול הולם ולא הולם רק בפשוטי החיילים, על זה הומצא הביטוי, ש"ג והמשפט השחוק אבל הנכון כל כך " הש"ג אשם". ואכן כפי שנהוג בצה"ל מצאו שוב פעם את השג אשם.
לו היה מפקד בצה"ל בעת ההיא ולא רמטכ"ל שמנסה למצוא חן בעיני הברנז'ה, היה מתנהל משפט לאזריה בתוך הצבא ללא תובע מיוחד וכל החגיגה שנלוותה למשפט הראווה שהוא כשלעצמו פשע. ולצד אזריה היה נשפט מפקד, והייתה נשאלת שאלה איפה היית? למה לא נהלת את הזירה בצורה שהייתה חוסכת לנו את כל הסאגה הזו.
תם ולא נשלם..
