שנים שאני עוקב בחיבה אחרי האיש, שהעז לצאת נגד המילייה שלו, השמאל הבורגני, הוא משלם מחיר והפך למוקצה בעיני השמאל. אני גם שותף לאהבה שלו לסופר מישל וולבק.
לא חייבים להסכים לכל מה שהוא כותב, אבל יש לי כלפיו בלי קשר לשום דיעה כזו או אחרת, פינה חמה. תמיד הוא מעלה אצלי חיוך, לפעמים החיוך מריר, לפעמים אני צוחק בקול. חבל ששוקן מעדיף כתבי חרא על כתיבתו הנהדרת של ציפר, על החוכמה והעורמה, על השפה, על הידע הרחב.
אז הנה קצת מפייסבוק דליתי איזה קטע קטן מכתיבתו של בני ציפר.
"לא צריך ללכת לצרפת כדי לראות כמה זה נכון. גם כאן, איזו סלחנות אינסופית יש לישראלים הנאורים והמצפוניים כלפי הערבים, שכביכול כל חפצם הוא להתפלל בהר הבית. ואיזו שנאה יוקדת יש להם כלפי נתניהו וממשלתו. הנאורים הללו שוכחים את רצח השוטרים הישראלים על הר הבית. שוכחים את רצח משפחת סלומון מחלמיש. ההיגיון המטורף העומד מאחורי כל זה הוא בדיוק ההיגיון המטורף שוולבק מדבר עליו בספריו: שהתרגלנו לחשוב שכביכול הטרור הוא דבר שמגיע לנו כי אנחנו אשמים. במה אנחנו אשמים?הישראלי הנאור המצוי ימצא בשבילנו רשימה ארוכה של אשמות. כמו שהשמאלן הצרפתי המצוי ימצא רשימה ארוכה של נימוקים למה מגיע להם שיהיה להם טרור איסלאמי. השורה התחתונה היא שאנחנו אמורים להרגיש אשמים מעצם זה שאנחנו קיימים כבני אדם מערביים. אנחנו גם אמורים להרגיש אשמים על עצם קיומנו כאזרחי מדינת ישראל." סוף ציטוט
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
כתיבת תגובה