לפני הציטוט מויקי האדיבה, נציין כי יוזם המחאה היה ישראל טוויטו איש ליכוד, שזכה בגדול לקיתונות בוז בעיקר מאנשי שמאל. מזכרוני, האיש כבר לא בין החיים.
שנים עברו ובשנת 2011 קמה מחאה חברתית, הפעם עמדו בראשה, בורגנים, בעיקר שמאל ציונים, ואחת מכפר שמריהו, בניגוד למחאה של ישראל טוייטו ז"ל שהיה עני וחסר אמצעים אותנטי, כל ראשי המחאה של 2011 כמעט, למעט בודדים באו ממשפחות מבוססות, שמאל ציוניות, השמאל הבורגני חלקו חזירי למדי, תמך במחאה שבסופו של דבר שנתה בשוליים את השיח החברתי. התמיכה של השמאל הבורגני הייתה ניסיון לרכוב על מחאה חברתית מוצדקת בחלקה בדרך לשלטון.
אציין כי הייתי תומך נלהב, והשתתפתי בפעילות ובהפגנות. לא אהבתי אז בלשון המעטה את החלק שהסתבר מאוחר יותר כחלק דומיננטי של בורגנים חלקם חזירים ממשפחות עושק שעמדו מאחורי הפרגוד ואירגנו את המחאה. הכוונה בעיקר לאיש מסויים ממשפחת עושק, בן של אדם מהמימסד של ההסתדרות שהפך למיליונר, ובדרך דרס עניים ופועלים, ע"ע פעילותו בחיסול המחאה בסולתם.
הציטוט מויקי למרות שהפעם איני שלם עם הפרטים ומי שכתב את הפרק הזה בויקי. הוא מציג משהו חלקי ולא מציין כי ישראל טויטו היה איש ליכוד. למשל ציון העובדה שהאיש והמחאה קיבלו עזרה לוגיסטית מאיש הקיבוצים זאת בלי לציין שישראל טוייטו הוא איש ימין, ממרכז הליכוד.
"כיכר הלחם" הוא הכינוי למאהל המחאה שהוקם ב"כיכר המדינה" בתל אביב בין השנים 2002–2003, ובקריית הממשלה בירושלים בשנת 2004.
המאהל הוקם על ידי הפעיל החברתי ישראל טוויטו, יחד עם עשרות מחוסרי דיור. הוא בא למחות נגד הקיצוצים בתקציבי הרווחה שהנהיגה הממשלה. המאהל הוקם בכוונה תחילה בין החנויות היקרות ביותר בישראל, כדי להמחיש את גודל הפערים החברתיים בישראל. אנשי כיכר הלחם זכו לסיוע לוגיסטי מ"האגף למשימות לאומיות" של התנועה הקיבוצית בראשות יואל מרשק, שסיפק לאנשי המאהל משרדים, גנרטור להפעלת המקום, הדרכה ארגונית וליווי צמוד.[1]
המאבק גרר זעם רב הן מבעלי הקרקע והן מעיריית תל אביב-יפו. בעלי הקרקע בכיכר ניהלו נגדו מאבק משפטי במטרה לפנות את המאהל מהשטח אליו פלש. בחסות צו מטעם העירייה, פונו דיירי הכיכר בכוח באוקטובר 2003. לאחר פינויים מכיכר המדינה בתל אביב, הועתק המאהל אל מול קריית הממשלה בירושלים. בדצמבר 2004 פונו גם משם. עתירה כנגד הפינוי נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ואושרה פה אחד בבית המשפט העליון.
בפסד הדין התייחסה השופטת אילה פרוקצ'יה לגבולות זכות המחאה[2]:
"זכות הביטוי והמחאה היא, אכן, זכות בעלת מעמד-על במשפט, אך אין היא מקנה לאזרח חופש בלתי מוגבל לעשות ברשות הציבור כבתוך שלו ולפגוע אגב כך פגיעה ממשית ממושכת באינטרסים ציבוריים חשובים. זכות המחאה אין פירושה התרת הרסן ויצירת אנרכיה שבה כל איש הישר בעיניו יעשה. קשה להלום כי בשם חופש הביטוי והמחאה – ותהא תכלית המחאה חשובה ככל שתהא – תבקש קבוצת אזרחים לתפוס חזקה ממושכת וללא הגבלת זמן ברחוב ציבורי של עיר, ותתמקם שם על מאהליה ומתקניה אגב שיבוש רצוף של התנועה במקום, יצירת מפגעי תברואה, ופגיעה חזותית מתמשכת במראה פני המקום. הפגיעה באינטרס הציבורי מפעולה כזו אפשר אף גוברת נוכח העובדה כי מיקום המאהל הוא באזור קריית הממשלה החשוף לתנועת ציבור מוגברת עקב מרכזיותו והיותו מוקד פעילות ממלכתית."
שנה לאחר מכן, הקים טוויטו יחד עם ויקי קנפו (שפרשה מאוחר יותר) את מפלגת המחאה "לוחמי חברה מאוחדים – לח"ם". המפלגה התמודדה בבחירות לכנסת ה-17 וה-18, אך לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה.
כפי הנראה המחאה בפ"ת שבעצם משתמשת בעניין חקירות ראש הממשלה כדי להפיל את שלטון החוק, מנסה לגרור אנשים תמימים למחאה שכולה היא ניסיון להולכת שולל.
הבורגנות השמאל ציונית אף שהיא חלק מתמונת העושק החזירית במדינה, תמיד מנסה להסית אנשים עניים נגד השלטון, המטרה אינה לשנות סדרי עולם או לתקן, המטרה היחידה היא החלפת שלטון, בדרך לא דמוקרטית.
מהציטוטים של השופטת אילה פרוקצ'יה עולה כי : "זכות הביטוי והמחאה היא, אכן, זכות בעלת מעמד-על במשפט, אך אין היא מקנה לאזרח חופש בלתי מוגבל לעשות ברשות הציבור כבתוך שלו ולפגוע אגב כך פגיעה ממשית ממושכת באינטרסים ציבוריים חשובים. זכות המחאה אין פירושה התרת הרסן ויצירת אנרכיה שבה כל איש הישר בעיניו יעשה. קשה להלום כי בשם חופש הביטוי והמחאה – ותהא תכלית המחאה חשובה ככל שתהא – תבקש קבוצת אזרחים לתפוס חזקה ממושכת וללא הגבלת זמן ברחוב ציבורי של עיר.."
היינו אף שמחאת ככר הלחם הייתה נטו נגד עוני, ראתה השופטת להגביל אותה, בפתח תקווה המחאה כולה היא ניסיון להחלפת שלטון דרך לינץ ציבורי בראשי המערכת המשפטית.
קשה להבין איך מערכת המשפט שהזדרזה להסיר עניים מהרחובות בעניין דאז דוממת כאשר שבת שבת חבורה חזירית משתלחת בראשי מערכת אכיפת החוק.
ברור יחד עם זאת שזכות ההפגנה קדושה, אבל לא מתחת לחלונו של בעל תפקיד כדי ללחוץ אותו לקבל החלטות "נכונות"
חלק מראשי המחאה בפתח תקווה הם פושעים – של הון ושלטון, כפי שאחד מהם הגדיר עצמו ככזה. ייתכן כי בעתיד כנופיית פשע תעמיד משמרת מחאה מול ביתו של שופט, או תובע, הבלגן המחשבתי שהם מנסים ליצור, הניסיון ליצור מצג שווא של מחאה ציבורית עממית מסוכנים לא פחות משחיתות לדמוקרטיה.
ייתכן והיד שהם מניפים על שלטון החוק תהיה הדבר שיכריע בעתיד את שלטון החוק.
לא פעם שופט תובע או שוטר כושלים, אבל הזכות להפגין מתחת לחלונם לא קיימת בשום מדינה שומרת חוק. מהסיבה הפשוטה שהם יכולים לטעות אבל הפגנה מתחת לחלון היא התערבות בהליכי משפט וחקירה, תוך שיבושם המלא והמוחלט.
ייתכן כי ביבי ראוי למשפט בהינתן והעובדות ידברו בעד העמדתו לדין, אבל כבר מראש המשפט שלו מזוהם בהסתה ובלינץ תקשורתי פוליטי שנערך בעיתונים בפייק ניוז ובהסתה בפתח תיקווה נגד יועץ משפטי. מעולם לא הצבעתי לביבי ולא אצביע עבורו. בין זה ובין לבצע לינץ במערכת המשפט המרחק רב.
השאלה היא האם יש שופטים בירושלים – כנראה שלפי השמאל הבורגני החזירי אין שופטים בירושלים.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
