Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for the ‘ויזואל’ Category

Read Full Post »

Embedded

כתובות נגד ראש הממשלה, ובהן בין היתר ״מוות לביבי״, נכתבו במרכז תל אביב. גורמי עירייה הגיעו למקום והמשטרה פתחה בחקירה @sharonidan (צילום: אופיר זליקוביץ)
כמעט לא מתייחסים לזה , זה מוצנע.

Read Full Post »

עד שבנאדם מת.

איך ממשיכים במלחמה בלי להרוג בלינץ תקשורתי?

יגיע היום שאיש חף מפשע יומת ע"י עיתונאי או עיתונאית עם אג'נדה הכי מוצדקת, האם החיים של בנאדם הכי חוטא שווים כקליפת השום?

למיטב ידעתי אין עונש מוות עדיין – בסוג העבירות המדובר, אבל הלינץ התקשורתי בהחלט מביא את עונש המוות לחיינו, החיים של בנאדם נפרשים מעל המרקע, אין לו יכולת להתגונן ברוב המקרים, הוא נשחט, מוקע, הופך לדמות נלעגת ושנואה, הדרך קצרה משם למותו.

בשום חוק על הטרדה או אפילו אונס, אין גזר דין מוות. עדיין.

למרות שהתופעה נחשפה בבית ספר לאמנות היא קיימת באקדמיה, בגלצ בטלויזיה, בעוד מקומות. בכל מקום בו יש כוח לבעל תפקיד שיכול לגרום לו לניצול, או לה. למרות שברוב מוחלט של המקרים מדובר בגברים.

צריך לזכור שלהיות תליין זה לא פחות גרוע ממעשה  הנבלה שמיוחס למנצלים מיניים כאלה ואחרים, לאף אחד אין זכות לקחת חיים של מישהו אפילו כשמדובר באשמאי או איש אפל שניצל מעמדו.

 

בתי משפט מתייתרים, כי עיתונאי או עיתונאית חושבים שמעמדם מקנה להם זכות מיוחדת במינה לקחת חיים של בנאדם. יש יותר מידי עיתונאים ועיתונאיות שעברו כל גבול, שיש להם כוח מוגזם. זה לא פחות איום ואפל מהעבירה שהם מנסים למגר, אולי הרבה יותר אפל. בסופו של דבר חיים של בנאדם הכי שפל יקרים הרבה יותר מצדקנות מיוסרת. בדיוק לשם כך יש בתי מישפט, שימצאו את העונש הראוי. זה לא תפקידה של התקשורת או של עיתונאי או עיתונאית.

Read Full Post »

 

 

 

Read Full Post »

 

 

 

Read Full Post »

https://wordpress.com/stats/post/28956/timefrom.wordpress.com

בלינק המצורף נזכר ליאור שליין כאיש שנוהג לצרוח על עובדים סביבו ולהשתולל. מעולם לא היה קנה מידה יותר צבוע בגישה של התקשורת בין אנשים שונים. ברור שצווחות של שרה נתניהו על עובדים הן משהו מכוער, אבל בדומה לשרה יש את ליאור שליין, במקום לזרוק נעליים הוא זרק קציצה, אבל העיקרון דומה. ובכל זאת יש הבדל, לשרה נתניהו לא ממש מניחים, היא לא נתפסת כמשהו אנושי בעל שגיונות, כמו כולנו. המחנה ה"שפוי" שמורכב מאנשים בהרבה גרועים משרה בוחר יום יום שעה שעה לעשות בה מעשה צבוע.

אולי בגלל שהיא שרה נתניהו אולי בגלל היותה אישה. לה זה אסור, לה אין עזרה משום פמיניסטית שוצפת. לליאור שליין יש, ליאור שליין אינו בן יחיד בהתנהגות ביזארית.

אבל יש הקפדה להפריז בחשיבות הקפריזה רק כאשר היא משויכת לצד שלא משלנו, זה שקוף, וחסר תום לב.

אפילו לא הורמה גבה אחת כשמני נפתלי קבע שמה שקורה בבית ראש הממשלה זו "שואה" לא פחות.

והמחנה השפוי ימשיך להיות שפוי כל כך.

Read Full Post »

מעולם לא הייתה רעות אמיתית או קרובה למושג, בארץ הצבי. המשורר שהתהלך עם ישכה שדמי המפקד המחט של הטבח בכפר קאסם, התכוון שיש לרעות מקום רק בקרב אנשים מאותו סוג, מאותו כפר, עם הבלורית המסוימת. הוא לא התכוון שיש רעות לכולם.

זה לא לכולם ולא התכוון להיות עבור כולם. אף אחד לא חשד שזה כזה חתרני כשיצא השיר, בתנועות נוער הכריחו אנשים לשיר את זה, דמעה רטובה ומלוחה זלגה. אבל האמת היא שלא הייתה באמת רעות, מעולם לא הייתה אפילו קירבה ואחווה, אולי במלחמות היה מין סנטימנט של הישרדות שכביכול הנכיח משהו דומה לרעות, גם הוא היה מפוקפק ומסויג.

 

גם לא ממש זוכרים את כולם, אותו שלטון הקפיד להסתיר את הלוחמים שלחמו בגיטו וורשה שלא היו בקירבה למחנה שלנו, גם לוחמי האצ"ל והלח"י לא זכו להיות גיבורים של כולם, עד שהימין עלה לשלטון. בלח"י היו לוחמים מהשמאל.

אף אחד לא התכוון לזכור את כולם.

Read Full Post »

אפשר לקנות בשבת אצל הערבים, יש גם תחבורה ציבורית. עוד יתרון ברור לדו – הקיום אפילו השברירי ביותר, כפי שיש בחיפה.

 

אגב מי ששרף תפילין  (למה זה מפורסם רק ברשתות דתיות) הוא ניאו נאצי במהותו – שום טענה נאורה לא יכולה להסתיר את האקט הזה גם לא טיעון שהאיש "שמאלני", זה הסטייל המוכר של שריפת ספרים או חפצים שמשמשים אנשים או קדושים בעיניהם, זה מעשה ברברי לא פחות ממעשי דאעש ששרפו והחריבו מקדשים. במקום בו שורפים תפילין ישרפו אנשים בהמשך.

לא צריך לומר שאיני דתי.

 

כל הסיפור על ההדתה מופרך או סוג של טרנד. למרות שכוחם של הדתיים גובר, זה בשל ריבוי טבעי ניכר. זה לא קשור להדתה. אבל קשה לטעון נגד היסטריה מעושה משהו סביר.

התקשורת מסתירה את שריפת התפילין. איש לא מעז לומר משהו. ולחקור את האיש ומעשיו זה בטח לא על הפרק.

 

Read Full Post »

זה נושא מסוכן לכתוב עליו, צריך להלך בזהירות.

בבית ספר שבו למדתי  אמנות בזמנו בתל אביב, היה מורה שאהב תלמידות לאמנות, סטודנטיות צעירות, הוא היה אמן בינוני ומטה, נראה כפליט שנות הששים, והיה הכי קלישאתי כמו שרק אפשר לצפות ממורה לאמנות. במובן הכי הכי נבוב.

בזתי לו, ולא נעלם מעיני שהסיבה העיקרית להיותו מורה, הן סטודנטיות שלדעתי ולמיטב זיכרוני היו יפות מראה. הוא עגב עליהם תוך כדי לימוד, לפעמים זה היה מביך.

בשנים האחרונות אנחנו שומעים על מורות שמקיימות יחסי מין עם תלמידים, זה לא נחשב לחמור באותה מידה כמו מצב דומה כשהמורה הוא גבר. למה?

נבוקוב כתב את לוליטה, יצירת מופת, המשיכה המינית בין מבוגר לצעירה ממנו שהיא פרי אסור, ונחשבת לחטא נורמטיבי ולא רק, היא דבר שחי ומלווה את כל מקצוע ההוראה. לא רק בתחומי האמנות.

בתחנת גלי צה"ל משמש שדר בכיר, גם כיום, לאחר שחיילת סיפרה שהיא שכבה איתו – כאשר שירתה בתחנה אולי היא שיקרה אולי לא, הוא לא עבריין לפי החוק, אבל ניתן לפחות ליחס לו ניצול יחסי מרות.

כמובן איש לא מתעסק בו, אם היה ימני ולא שמאל בורגני, הוא היה נאלץ לפרוש. לפחות.

כשהיינו בני שש עשרה סיפרה לי חברתי דאז,  כי היא הייתה מאוהבת במורה שלה לציור,  הייתי כל כך תמים אז שלא ידעתי לחבר אחד ועוד אחת. פגשתי בצייר לפני כמה חודשים הוא כבר מבוגר ונראה כל כך מכובד.

ציפר בזמנו דיבר על זה, על כך שאמנים נוטים לשכוח שהנורמות הבסיסיות שרירות גם כשזה נוגע בהם, שנים היה פדופיל בשם דן בן אמוץ שעשה מה שעשה כמעט בגלוי. חבריו היו שמנה וסלתה של חיי הרוח בארץ הצבי, איש מהם לא עסק בזה, למרות שידעו.

החוקים השתנו, היום זה אסור, ייתכן שזה נכון, וייתכן שאסור לגרום לאיש עדיין צעיר להתאבד. הוא לא חי בעולם שמנוגד לנורמות שהיו קיימות בו מאז ומעולם – גם רבנים חוטאים בזה, גם באקדמיה מרצים לא טומנים ידם בצלחת. אבוי ואבוי, החוקים השתנו. זה כבר עלה בחיי אדם. אולי הוא היה חף מפשע, הוא גם הודיע שהוא הולך להתאבד. מה נשאר לו אחר תכנית בפריים טיים.

 

יש פוליטיקה בתוך הדבר הזה. לא ברור איך אנשים עושים מה שעושים ולהם מובטח ששום עיתונאי לא ידווח. גם כאשר החוקים השתנו, יש כאלה שלא מפסיקים כי להם מותר, לכאורה.

 

בכתבה המדוברת מייחסים את התופעה לבתי ספר לאמנות, זו שטות מוחלטת וספק אם היא נכונה, אין תחום בו בעל מרות לא מנצל לרעה את כוחו, אפילו לשופטים זה קורה, למלכים. למורים למתמטיקה בכל תחום יש פריקת עול, כאשר זה אפשרי, כי אנחנו בני אנוש עם חולשות.

רק עיתונאים לא חוטאים, כמובן. הרגשה די זיפתית, ויותר מכך, ייתכן שאנחנו חוזרים לתקופה הויקטוריאנית, אולי זה נחוץ להבהרת הגבולות.

חופש מיני נשמע היום כמו איזה ביטוי חסר טעם ומנוגד לטבע האנושי.  כנראה רק עיתונאים לא חוטאים כי הכתבה לא רק מתארת אירוע היא גם שופטת ומחליטה שבעולם האמנות זה נפוץ יותר.

 

http://www.mako.co.il/culture-weekend/Article-6d1d6cff6a15161006.htm?sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=1898243326

ותוספת..

האמן מת, הוא תלה עצמו כתוצאה מהכתבה, לעולם לא נדע את האמת, העיתונאית יודעת שהיא חלק מקמפיין עולמי, זה בסדר, מורים לא צריכים לנהל רומנים עם תלמידות (גם מורות לא עם תלמידים) חוץ מזה ע"ע נשיא צרפת שנשוי למורה שלו. העולם מורכב ולא שחור ולבן כמו שעיתונאים רוצים לצייר.

משהו חייב להשתנות בקמפיין הזה לחינוך הגברברים המיושנים, עם כל הכבוד לפמיניזם ולהצדקת המאבק בהטרדות או בפגיעה מינית, לינץ תקשורתי זה גזר דין, בסופו של דבר הוא מעשה מכוער ואלים.

איני מקנא בעיתונאית היא בטח במגננה ולא צריך להאשים אותה, היא לא יצרה את הגל הזה. היא חלק מטרנד, ככה זה כבר רץ, הכי קל לתת בראש מהעמדה הזו שאת/ה עם מיקרופון ומחליט מי אשם ומי לא.

 

רק שאולי מישהו ימצא את דרך, לא להרוג אנשים, גם אם אדם אשם או חשוד כבד, אין זכות לתקשורת להוציא אותו להורג. יש בתי משפט, ומערכת משפט. הברבריות של ההתנהלות והלינץ התקשורתי הפכו למכונה משומנת. משומנת מידי.

זה לא רק בענייני מין והטרדות העיתונות הפכה למכונת הרג, היא גוזרת דין, יש עיתונאים שמתמחים בפסקי דין חורצי גורל. הם ברוב המקרים טועים, אז מה, להם מותר. השאלה עד כמה מותר.

 

 

 

Read Full Post »

הציניות של השמאל לעשות שימוש בשואה כדי למלט את הפליטים או המסתננים מגירוש היא דווקא סיבה טובה לפקפק במניעים של אותו שמאל בורגני שפעם אחר פעם לא מסוגל לחוש אמפטיה לעניי עירו.

פתאום הקיבוצים אלה שהביאו את חוק וועדות הקבלה לעולמנו, היינו הם לא מוכנים לגור עם כל אחד, ובמיוחד לא עם ערבים ואנשים כהים. מטיפים מוסר בעניין הפליטים?

 

הקיבוצים שחלק מכספי השילומים הלך לכיס הקולקטיבי המתבהם והחזירי שלהם הם מטיפים מוסר? ש"בזכותם" חלק מניצולי השואה לא קיבלו ולו בדל כספים כפיצוי לסבל שעברו. הקיבוצים הם האחרונים שיכולים להטיף מוסר באיזשהו עניין מוסרי.

שנים אנשי השכונות לא רק דרום תל אביב חיים בתוך כיבוש, גרוע מכיבוש, הם חיים במחנות הסגר, מישהו טרף להם את החיים, שום סופר או איש רוח "שמאלני" לא סופר אותם ואת חייהם. השמאל שהביא עלינו חטיפת ילדים, ושלטון צבאי 18 שנה על ערבים, ומלחמות וכיבוש והתנחלויות, כנראה מנסה עוד מניפולציה. למיטיבי לכת ברור שאין רק צדיקים בשמאל, שחלקו הארי הוא גזעני וגרבוזי. כמו שחלקו של הימין בלאומנות חשוכה.

הנימוק שהכי מציג באור מגוחך את השמאל, זו הטענה העיקרית להיפרדות מהפלסטים "שתי מדינות" – כידוע הסיבה היא לשמור על צביון יהודי ולא להתדרדר למדינה דו-לאומית – כך השמאל מלהג, והנה מסתבר שכל פעם מחדש מתגלה שהשמאל לא מאמין אפילו לעצמו, שמאל בורגני, שלא מוכן לגור עם שום מסתנן, אבל כבר החליט שממשלת ישראל מסדרת שואה למסכנים שהגיעו מאפריקה.

לא שמעתי ולו בדל דאגה כן אחד לגורל תושבי דרום תל אביב, ומשכך, הרי הנימוק להפסקת הגירוש הוא בסך הכל פוזה.

זה לא אומר כלל שצבא פולניה תומך בגירוש, או משהו דומה, אבל פתרון למצוקת תושבי דרום תל אביב ויתר השכונות קודם למצוקת המסתננים מאפריקה לא רק בשל מצבם העגום במשך שנים. לו היה קיבוץ אחד לוקח ולו לסוף שבוע סבתא וקשיש מדרום תל אביב להנעים להם את החיים אחרי הגלולה המרה שספגו, היה יכול להיות בסיס אמת בטענות הכזב הנכלוליות של השמאל הבורגני הרקוב והנרקב.

שוב השמאל לא מצליח להיות הגון ובן תרבות אמיתי כשזה נחוץ. אם היה כזה החיים של כולנו היו הרבה יותר סבירים.

 

 

 

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »