בשנים האחרונות נמנעתי מלראות שידורים של אברמוביץ, דרוקר, ושות.
בשביל מה, ידעתי כי תמיד ישנה מניפולציה, יש הסכם בלתי כתוב בין עיתונאי לצופה, או קורא, אתה יכול לספר לי סיפור, רצוי שיהיה שזור בעובדות אמת, אבל אם תעשה מניפולציות שיקריות נוכליות, לא אראה שום חובה, אולי ההפך, להאזין לך או לתת בך אמון, עוד לפני שקרס האמון במערכת המשפט, במשטרה ובכלל במערכת האכיפה, הכי קרס האמון בין הצופה לתקשורת, כל לא נזקקנו למילה האחרונה של מניפולטור בסגנון מפא"י המנוולת, כפי שסיפק ומספק אברמוביץ, הבעיה היא שהמערכת המשיכה להאזין לו הוא תפר תיקים לקהלני לשר נאמן ז"ל ועוד, הם שילמו ביוקר על מעשיו, שילמו תרתי משמע, כל פעם שאמרו מילה על אברמוביץ, מיד הגנו עליו שהוא גיבור ישראל ונכה צה"ל, ומה אביגדור קהלני? הוא לוחם מהולל, היה בין המעטים שעצרו ממש בגופם את צבא אסד ביום כיפור, והוא כן גם נכה צה"ל, זה לא מנע מאברמוביץ לפגוע בו, רק שנים עברו עד ששמו של קהלני נוקה, כמה כסף זה עלה לו? בכמה בריאות זה עלה לו? ולמשפחתו.
עכשיו כדאי לקרוא את ליבסקינד הוא מתאר זאת בשפתו המדויקת:
"באתמול הזה העיתונאי היה מלך. באתמול הזה, אם חיים יבין היה מתיישב אצלנו בסלון בתשע בערב ומכריז שעכשיו שמונה, אז עכשיו היה שמונה. פשוט כי לא הייתה דרך להתווכח איתו. ומי שבכל זאת התעקש לעשות את זה נאלץ לשלוח מכתב תלונה לרשות השידור, לחכות חודש עד שתגיע ועוד חודש עד שהתקבלה התשובה שבישרה ש"התלונה בטיפול", ואז להתיישב שוב מתוסכל מול מהדורת "מבט" הבאה, כי זה מה שהיה למסך להציע. זו הייתה העיתונות של פעם. הצופים קיבלו יחס דומה לזה שמקבלים צופי הטלוויזיה של היום בחלק ממדינות ערב, אבל לעיתונאי ששידר להם זה היה גן עדן.
כשאמנון אברמוביץ' רצה לקדם את מתן וילנאי לתפקיד הרמטכ"ל, הוא היה יכול לספר ביומן של הערוץ הראשון שיאסר ערפאת תומך בשאול מופז, ואף אחד לא היה יכול להתווכח איתו. כי לא היה איך. אז נכון שהמציאות לעגה לו, וכשמופז עשה לערפאת את חומת מגן וסגר אותו במוקטעה – אברמוביץ' יצא קצת נלעג, אבל לאף אחד לא היה איפה להגיד את זה.
ממש כמו אז, כשאמנון אברמוביץ', מוטי גילת ומשה נגבי התגייסו לסייע לפרקליטות להגיש כתב אישום מופרך נגד שר המשפטים יעקב נאמן. אברמוביץ' דיווח על אודות נאמן סיפורים שבהמשך התברר שלא היו ולא נבראו; הוא סיפר בלשונו הציורית ש"חוקרי המשטרה אומרים שגם כשהם מנסים להסיט את מבטם מהפרשיות השונות של נאמן – הפרשיות מסתכלות עליהם". אבל כשהעובדות נפרשו בפני כל, לא היה מי שיזכיר לאברמוביץ' את חטאיו.
אברמוביץ', כאמור, לא היה אז לבדו. היו איתו גם נחום ברנע ואמיר אורן ומוטי גילת ופה ושם גם כמה אחרים. כשהם התנפלו על מישהו מטעמיהם שלהם, לא היה לו סיכוי לצאת חי. הם החזיקו בכל עמדות המפתח. הם העלו והורידו. הם רוממו והשפילו. הם דחפו לקידומו של מי שנראה להם ולהסרתו מן הדרך של מי שהפריע. איש לא היה יכול להתווכח איתם. איש לא היה יכול להשיב להם. הם היו חבורת הבריונים של העיתונות הישראלית.
ואז, אז פתאום החלה תזוזת היבשות. פתאום החלו להיפתח עוד כלי תקשורת. פתאום נכנסו לשוק כמה עיתונאים שהסידור הזה ושיטות העבודה הללו לא נראו להם. פתאום הגיע מארק צוקרברג ואפשר לכל עקרת בית לאפות עוגה ביד אחת, וביד השנייה להגיד לאברמוביץ' שהוא מבלבל את המוח. וכאן, בנקודה הזאת, האברמוביצ'ים איבדו את זה. תעברו על שמותיהם בזה אחר זה ותראו שהקדמה הזאת והפלורליזם הזה, שהגיעו בלי הודעה מוקדמת, הרגו אותם זה אחרי זה. הם לא יכלו לסבול את המחשבה שעוד בעלי דעה נכנסו אל הסקאלה, ופתאום כל מה שהם אומרים יכול להיות נתון לוויכוח." סוף ציטוט
https://www.maariv.co.il/journalists/Article-516446
ביום שישי זיפזפתי בין הערוצים, הסתכלתי על פניו של אברמוביץ, ואז על חבריו בפנאל, כולם ממפא"י , נזכיר כי מפא"י בבחירות האחרונות זכתה לשש מנדטים, אולי עורכי ובעלי המניות של ערוץ 12 משלים את עצמם שעולם כמנהגו נוהג, אבל היתה הרגשה של חמלה, אני הרגשתי רחמים, ראיתי את הזיקנה, ואת חוסר הרלוונטיות, וזה לא היה משהו מלבב. הימים שבהם הם החזיקו את ה"אמת" ביד, חלפו עברו.
אולי התקשורת תקשיב, היא יכולה להצליח שוב משיהיה משהו בהרבה יותר מאוזן, הרבה יותר אראל סגלים, לצד העיתונאים הקיימים והרבה יותר ערבים, חרדים, כל מה שמרכיב את הפסיפס הישראלי.
אברמוביץ והדרוקרים הם קולות העבר, מי שלא מבין זאת, יבין זאת בהמשך בדרך אכזרית, הוא יגרום לתקשורת הזאת מצוקה, והיא תעלם – כי אין לה צרכנים יותר, תקשורת שמעלה סיפור הדלפה שבו מככב שוטר בשם כורש בוורסיה שקרית, (סיפור המסוק) והסיפור מתרסק מול העובדות, לא יכולה להתעלם יותר, גיא פלג הפך לבדיחה, כי הוא האמין שגם לו מותר להיות אברמוביץ, אבל זה נגמר, הם אולי יצליחו לשרוד עוד קצת, אבל רואים את הסוף של הבולשביזם. וזו בשורה טובה לכולם, ימין ושמאל, אמצע וכל מה שיש.
Read Full Post »