הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

סכנה היא מיוחדת

נפגשתי עם מי שהציגה עצמה כמיוחדת, אני אוהב את המקומות האלו , אולי זו הבעיה שלי, יש לי רתיעה מנור מליות.

אבל היא באמת הייתה מיוחדת.

רק אחר כך הבנתי שמה שמיוחד הוא קצת בתחום הביזאר, כלומר –

היא אמנם מיוחדת אבל גם לקיבת הברזל שלי זה מיוחד מידי, כי היא מיוחדת בכל מובן של מיוחדות, איני רוצה להתקטן, לא ארד לרמת פירוט של גופה, מראה פניה הקמוטות, אפה נשרי, ידיה העצבניות , החזה שאין לה, קומתה השחוחה.

הבנתי עד כמה היא מיוחדת , היא ביקשה ממני שלא אראה רק ביחסים רומנטיים את העיקר, כלומר , שאם אין עתיד רומנטי אפשר הריי להיות ידידים.

אבל אז היא שלחה לי מייל, במייל הייתה גופה, מין קוריוז אותם מיילים המסתובבים ברשת, מין הומור שחור, לא לטעמי, אני רגיש, לי אין סטיות בתחום הנקר ופילי וגם לא הפדופילי , אז נזכרתי בשיחה שהייתה לי איתה כשנפגשנו בראשונה , היא בטח ראתה על פני את התמיהה , שאני לא תיארתי לי שהיא כל כך קטנה, ואז היא אמרה – הבחורים שאהבו אותי אהבו " נשים קטנות" .

כן- קטנות.

אני יודע שאני גם לא כזה נורמאלי, אני מיוחד , נכון, אבל לא כזה מיוחד, אין לי מראה מיוחד, אני סתם יפה , שיער ארוך עם קוקו כזה , אבל באמת ארוך , השיער גולש לי נמוך מקו הכתפיים כבר.

  זה גם בגלל העיסוק שלי , בדידותי , שאני מיוחד, אני לא בורגני, כן זה נכון מעולם הישגים חומריים לא העסיקו אותי, ועכשיו בגילי זו כבר לא מהתלה , אפשר לומר שאני מיוחד אבל פתטי, למשל אני עושה יוגה, לא הרבה בזמן האחרון , אבל אני לא כזה מיוחד, כי יוגה אשטנגה לא מתאימה לי , אני מסתפק באתא יוגה , כי זה רך יותר.

אז אני מיוחד כי אני לא חושב על מה שישראלים רבים חושבים אני לא אוהב את שלמה ארצי ואני גם לא ציוני , אני יהודי חילוני , ההדגשה על יהדות , אבל חילונית.

היא מתעסקת במחשבים מין גאונה קטנה , איזה מהירות וזריזות יש לה , היא עובדת כמו משוגעת , יש לה שני בנים , בחורים יפים , הקטן כנראה מיוחד, הוא מתופף, איש נאה , הולך לו עם בנות , הוא עבר תאונה.

  היא מיוחדת אבל חשבתי מה כבר יכול להיות משותף לי ולה, אני רוחני , עוסק באמנות , חי באיזה עולם קצת הזוי, אין לי חברים הרבה , אני מבודד , אני לא עשיר, היא גם לא, היא קטנה , אני מוצק , היא נמוכה אני ממוצע , אז איך נתאים , אמנם שנינו מיוחדים, אבל זה יותר מידי מיוחד רק לשני אנשים.

קראתי בזמנו את הספר של סטפן צוויג "היזהר מהרחמים" עכשיו אני אומר "היזהר מהמיוחד" אמנם אני…כן אפשר לומר שזה מתחיל להימאס עלי המיוחדות הזו , העולם היום זועק לאנונימיות , קצת מרחק מהאח הגדול, אפילו המיקום האיזוטרי ביותר הקיום הבנאלי , עדיף כבר על מגע מוצק עם הידוע והמואר וחס ושלום לא המיוחד , כי זה כבר קלוש, נכון יש פה השלמה, כבר אני לא חולם חלומות גדולים רק על ציורים , אני חולם, לפעמים אני רואה ציור , ואז כשאני מרבה לחלום אותו אני לבסוף נרתע מלצייר אותו, כי כבר הגעתי לסיפוק , פנימי, הפנמתי את המיוחדות שלו עד הסוף, אז זנחתי אותו, ואותה אני מתלבט אם לזנוח , או שאהיה ידיד שלה, מיוחד.