Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for 20th ב-אוגוסט, 2008

יש בקריאה שלי על האמנות הסינית סוג של חוית מסע, כשאני יושב על הכורסא ולא זז .

 

אבל דבר אחד בולט קראתי את הביוגרפיות של כמה אמנים  כמעט כולם גם כאלה שקבלו חינוך בסין במוסדות רשמיים כמו אוניברסיטה במחלקות אמנות באיזשהו שלב הגיעו לחו"ל לארה"ב או אירופה, אני מתאר לעצמי שזה התאפשר בזכות תמיכה של ממשלת סין או גורם כלשהו , כשמישהו שם הבין שלא כדאי להילחם באמנים שאמנים אפילו אפלוגטים לממשל יכולים להביא מבט מבחוץ אוהד בסה"כ על סין .

 

מצד שני אולי היכולת הזו לנסוע לחו"ל הגיעה ממחוזות קאפטליסטים של סוחרי אמנות במערב שמחפשים "סחורה חמה" לאספנים , אפיקי השקעה חדשים, כך או כך מדובר בכסף שמאפשר את הקציר הזה של אמנים צעירים מבתי ספר בסין שנוסעים לחו"ל ומפתחים קריירה בינלאומית אבל חלקם ממשיכים גם להציג בסין, בסין הענקית בערים כמו שנגחאי ובייג'ינג יש כבר שכבה די עבה של מיליונרים וחברה גבוהה ובורגנות שצורכת אמנות.

גם אמנות "חתרנית" למרות שספק אם ביכולתי המוגבלת לדעת מעבר לניחוש מה באמת מתרחש שם, הטקסטים מאד לא משכנעים , למרות שחלקם מופיעים באתרים מוכרים כביכול , הם נשארים אניגמה בשבילי , מזכירים ולא מזכירים , חלק מהאמנים טובים הרוב לא מרשימים , יש שם מצוקה לא ברורה , מצד אחד יכולות ומצד שני דיכוי בצורה ברורה, האמנים חלקם נשמעים כמו אמנים מכובסים , גם ההסתכלות שלהם על החברה פושרת מידי.

 

אבל כאמור זה מבט שיטחי ומוגבל, ואיני מומחה לתרבות סינית, כשהייתי בגרמניה ליד שער ברנדנבורג הייתה הפגנה של הפאלון גונג , איפה זה באמנות , יש תיאורי זוועה על קציר איברים של מתנגדי משטר, איפה זה באמנות?

 

גם הדיכוי בטיבט כמעט ולא קיים.

 

עוד לא נתקלתי באמן שמדבר בצורה "מערבית" על דיכוי חוץ מאותו אמן שקטע את האצבע, אבל למול האינפורמציה שמגיעה על דיכוי גם בטיבט, כל זה כמעט ולא משתקף באמנות, וזו בעיה , האמנים נראים כבויים , משהו לא רענן קורה, ציירים ואמנים בכלל הם לא עם מרדן כמו שנהוג לחשוב , גם במערב רובם עוסקים בקריירה ופחות בפעילות פוליטית , אולי למעט קבוצות כמו הפמניסטיות ואולי לאחרונה אקטביסטים בתחום הסביבה שפיתחו נישה ביולוגית.

אמנים יעדיפו לגבר על מנפיסטים , אבל בצורה שתביא להם לחם ושעשועים בסופו של דבר אמנים במערב הם כמו תמיד ספקי השעשועים של הבורגנות ויש משחק צבוע מאז ומעולם ביחסים עם הבורגנות משחק שקיים כנראה בכל חברה , אז למה אני בעצם מצפה מאמני סין למשהו שונה, ולהם בהחלט יש מה להפסיד ואו ממה לחשוש, המשטר בסין מן הסתם אכזרי ומסוגל למעשים שלי קשה לדמיין.

Read Full Post »

Zhu Ming

כלוא בספינה, שממנה אין מנוס…
יש לו אמת ומולדת רק באותו מרחב עקר
בין שתי ארצות שאינן יכולות להיות שלו.
מישל פוקו

האמן הסיני שעליו קראתי שמוגדר כאמן "אוונגרד" כך באתר ממנו אני מוריד את הצילומים , הזכיר לי את הסיפור של פנחס כהן גן במיצב ישן שבוצע בשנות השבעים המוקדמות , המיצב היה ביטוי לחוסר השתלבות של פנחס כמיזרחי במרחב ציוני אשכנזי, פנחס כהן לקח דגי זהב אותם שם בשקית נילון שקופה ואת השקיות עם הדגים הניח בים המלח , ים המוות .

כאילו לומר את מה שלו כיליד המגרב היתה עובדה  שביתו ממנו נעקר מרוקו ממנה הגיע לארץ חדשה ישראל , אשר בה הוא כמו דג בתוך ניילון , שלא יכול לחוש בבית , נעקר , ניכור לסביבה , והנה האמן הסיני עושה שימוש בדימוי די דומה אבל לגמריי למטרות שונות, ואולי לא.

האמן הסיני הוחרם כי רוב העבודות שלו בעירום, בסין הוא נחשב כסכנה לציבור עד שלב מסויים בו הותר לו להציג בסין לכן רוב העבודות שלו נעשו מחוץ לסין, עוד משהו שמזכיר את העבודה של פנחס כהן גן שכוללת עקירה.

הוא מכניס עצמו בעירום לבועה דמויית רחם שקופה מפלסטיק שמונחת או במים או במקומותאחרים, העבודות עוסקות בחיים ומוות במעגל החיים הדימוי של הבועה חזק , מדבר על המצב האנושי, של בני האדם ביחס לסביבה וכו. על מעגלי החיים והמוות, על המצב של בני האנוש, הוא אישית מצולם ברוב העבודות כאמור בערום  .

Read Full Post »