The doctor asked me if I wanted the finger re-attached, and I said, "If I put it back, why did I cut it off in the first place?" Sheng Qi
אמן סיני אחרי המאורעות בכיכר טיינאנמן הרגיש רע מנטלית הוא מדבר על סבל רב מנטלי , כדי להתגבר על הסבל המנטלי – להחליפו לסבל פיזי, בלילה אחד לאחר שוידא שהוא בסביבת בית חולים כרת לעצמו שאנג את האצבע .הוא מדבר על התפכחות משטיפת מוח שלה היה חשוף 25 שנה.
הוא עבר מסין לאיטליה ולאירופה שם קיבל מקלט מהרדיפות של המשטר הסיני האקט של כריתת האצבע לפי דבריו לא היה סימן לרצון להתאבדות, כי באקט כאמור הוא וידא קירבה לבית חולים הוא מציין שמדובר באקט פעולה אמנותי או נכון יותר פרפורמנס.
שמתייחס גם למעשיהו של ואן גוך.
בטרם חזר לסין החל לצייר ולעשות פסלים בסין הוא לא צייר אפשר להתווכח על המיומנות שלו כצייר, הוא מספר על חיים לא קלים גם באירופה, סבל שנבע מרעב תמידי, במשך שנים עד שאט אט הוא התקדם כאמן , הציורים שלו מתיחסים למאבק לחופש בסין, למאבק של סין בדיכוי של המשטר, אמנם נמנעה ממנו תצוגה בסין אבל הוא מצא דרך בחזרה לסין להציג בסין חלק מעבודותיו , העבודות הן על הגבול של פלאקט פוליטי חלקן גולש לכיוון הזה אבל לי כאחד שלא מכיר את המאבק הזה, נראת כל החויה כמשהו שאנחנו במערב לא רגילים לפחות בעשורים האחרונים במיוחד בדמוקרטיות לחוות לנו החופש הוא מובן מאליו.
האמירה שלו בוטה, הוא לא מסתתר מאחורי רמזים, ומאחורי דו-משמעויות , זה מפליא שחלק מהעבודות הללו הוצגו גם בסין, היד ללא האצבע הפכה לסין ההיכר שלו.





