The doctor asked me if I wanted the finger re-attached, and I said, "If I put it back, why did I cut it off in the first place?" Sheng Qi
אמן סיני אחרי המאורעות בכיכר טיינאנמן הרגיש רע מנטלית הוא מדבר על סבל רב מנטלי , כדי להתגבר על הסבל המנטלי – להחליפו לסבל פיזי, בלילה אחד לאחר שוידא שהוא בסביבת בית חולים כרת לעצמו שאנג את האצבע .הוא מדבר על התפכחות משטיפת מוח שלה היה חשוף 25 שנה.
הוא עבר מסין לאיטליה ולאירופה שם קיבל מקלט מהרדיפות של המשטר הסיני האקט של כריתת האצבע לפי דבריו לא היה סימן לרצון להתאבדות, כי באקט כאמור הוא וידא קירבה לבית חולים הוא מציין שמדובר באקט פעולה אמנותי או נכון יותר פרפורמנס.
שמתייחס גם למעשיהו של ואן גוך.
בטרם חזר לסין החל לצייר ולעשות פסלים בסין הוא לא צייר אפשר להתווכח על המיומנות שלו כצייר, הוא מספר על חיים לא קלים גם באירופה, סבל שנבע מרעב תמידי, במשך שנים עד שאט אט הוא התקדם כאמן , הציורים שלו מתיחסים למאבק לחופש בסין, למאבק של סין בדיכוי של המשטר, אמנם נמנעה ממנו תצוגה בסין אבל הוא מצא דרך בחזרה לסין להציג בסין חלק מעבודותיו , העבודות הן על הגבול של פלאקט פוליטי חלקן גולש לכיוון הזה אבל לי כאחד שלא מכיר את המאבק הזה, נראת כל החויה כמשהו שאנחנו במערב לא רגילים לפחות בעשורים האחרונים במיוחד בדמוקרטיות לחוות לנו החופש הוא מובן מאליו.
האמירה שלו בוטה, הוא לא מסתתר מאחורי רמזים, ומאחורי דו-משמעויות , זה מפליא שחלק מהעבודות הללו הוצגו גם בסין, היד ללא האצבע הפכה לסין ההיכר שלו.
Child and Book
RED ARMY
- 5 Wheel
בעבודה זו העיגולים שמסמלים את האולימפיאדה בעיניו הם גלגלי דיכוי .
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
היום בחדשות ערוץ 10 חבל שלא ראית, הייתה כתבה על אמנות עכשווית בסין, הראו איך רובע של בתי חרושת שהקימו הרוסים בשנות השבעים הפך עם הפיכתו ללא רלוונטי במסגרת סין העכשווית עם מפעלי הענק שלה לחללי תצוגה ולופטים בסגנון רובע אמנים שיכול להתקיים בכל עיר גדולה. חללים ענקיים של תצוגה של אמנות סינית עכשווית, הגודל של כל חלל תצוגה הוא משהו בגודל של הארסנל בונציה.
האמנות שהראו שם באמת שואבת מאמנות המערב אך עוסקת בבעיות של סין, למשל הראו שם עבודה (לצערי לא קלטתי את שם האמן גדולים עלי השמות המצייצים האלו) עבודת וידיאו של חריטת טאטו על גב אדם, הטאטו הוא של מפת סין (אתה מתעניין בעבודות מפה עכשיו נכון?) והדגש היה על הפציעות שהמחט של המקעקע יוצרת בגב תוך כדי עבודה, סין הענקית כמסמלת את פציעותו של האדם הקטן החלש שפונה מרובע המגורים העתיק שלו שמסמן את סין הישנה , שהועבר בעל כורחו לגורד שחקים סלאמסי אי שם בשוליים בתנאי מחייה שאינו מורגל אליהם וכשהוא בעצם נטול יכולת לפרנס את עצמו עם סגירת המפעל הזעיר שרק בו יכול היה לעבוד לפרנסתו בהיעדר השכלה לכל דבר אחר. התעצמות המדינה על גב היחיד הקטן והיחידים הקטנים שם נספרים במליונים.
ראיתי חלק באינטרנט אפשר לראות את ערוץ 10 .
כל האמנות הסינית שאני ראיתי ושידועה במערב נדמה לי עושה שימוש בשפה מערבית, הרי לי אין יכולת ולא רק לי להבין אמנות אם יש כזו שאינה בשפה מערבית .
יש ביפן את הבוטו והתרבות המסורתית אני יכול להתרשם מהעושר הויזואלי אבל לא להכנס לרמה של הבנה זה כבר דורש לימוד מיוחד ואני מניח שכך גם בסין הבעיה שהמשטר הרס ובשיטתיות חיסל את המסורת הסינית העתיקה.
זו אגב חלק מהמחאה של האמנים הסינים אבל הפרדוקס שהם משתמשים בשפה מערבית גם במחאה.
יש לעוד תרבויות אמנות ויזואלית שאינה נגישה למי שמורגל לאמנות במערב אבל זה במאמר מוסגר אני מניח שאמנות המערב השפה הויזואלית היא המדיום השולט כיום ברוב הארצות , משל הכפר הגלובאלי נכון, יש הבדלים כמובן והדגשים אבל ניתן לומר שהשפה הויזואלית המערבית נחלה הצלחה או הצליחה לכבוש תרבותית את הגלובוס כולו , גם אם יש אמנות אחרת היא בלתי קריאה לרוב האנשים .
שבוע טוב