תערוכה קבוצתית כמה עבודות שמצאו חן בעיני, כבר הבאתי בעבר דוגמאות מאמן אחד שאהבתי Li Hongjun
https://timefrom.wordpress.com/wp-admin/post.php?action=edit&post=1404
להערכתי כפי שכתבתי בפעם הראשונה שהתיחסתי לעבודות של לי , הן נעשו ע"י שימוש בטכנולוגיה מתקדמת, הכוונה למכשיר או טכנולוגיה תלוית מחשב שמסוגלת ליצר אובייקט תלת מימדי שבוקע מאיור דו-מימדי, פה בעבודות נראה שלאחר שהדיומי הושלם סובב אותו האמן על ציר מדומיין וכך נוצר עיוות או משה שנראה כאבייקט "מקולקל" , בהקשר הזה יש מאמר במארב של ליטל בר, שמתיחסת לעוד שימוש טכנולוגי במחשב בתחום האמנותי מדובר ברובוט ששמו "האהרון" שיצר המדען הארל כהן במעבדה לאינטלגנציה מלאכותית של אוניברסיטת סטנפורד.
לינק למאמר שלה אשר אינו בדיוק תואם את העבודות פה שכן מדובר פה בשימוש בטכנולוגיה אבל להערכתי השימוש בטכנולוגיה גם כאן מאד תלוי מחשב, ומתכתב גם הוא עם אינטלגנציה מלאכותית אולי באופן שונה ואחר.
http://www.maarav.org.il/classes/PUItem.php?id=1233
והאתר של המדען/אמן עצמו – http://www.kurzweilcyberart.com/index.html
אז למה לעוות את הפנים?
זאת כי פנים "מעוותות" הן בעלות מראה יותר הבעתי יותר אקספרסיבי, יש פה ניחוש שלי אפילו רמיזה שמה שאינו מושלם יותר יפה, זה קשור לתובנה זנית , זן בודהיסטית, אחד מכללי השלמות האסתטית , מיחס לחוסר השלמות יופי , וכאן הרמיזה היא שמה שהגיוני- כלומר נכון טכנולוגית , ואינו משובש, הוא לא יפה, כדי ליצור יופי צריך "חוסר שלמות- עיוות" העיוות נוצר ע"י פעולה שאינה טכנולוגית שאין לה בסיס מדעי, אבל התבנית מדעית, לכאורה .
ולאתר התערוכה-





כתיבת תגובה