בעצם קיום פעילות העולמית והגילוי שיש מאות ביאנלות יש משהו רב שכבתי, רב תרבותי, פלורליזם שאיני חושב שהיה קיים בעבר.
הביאנלה בונציה אם נלך לאחור כמה עשורים התימרה לתת תמונת מצב כלל עולמית, מה שברור שאין ביכולתה לעשות , אולי היומרה של היצוג האונברסלי שהתפוגגה היא מסימני העת הזו , שבה הטכנולוגיה אט אט מחליפה את הטכניקות הקודמות ליצוג ודווח , כמו שבוענים ועיתונים שמודפסים על נייר .
יש אמנות בכל מקום מאפריקה עד אסיה שמעולם לא ממש נחשפו אליה במערב ברמת חשיבות דומה לאמנות מערבית , והיום יש לפחות נסיון כזה המתקיים גם ברשת האינטרנט, זה חידוש כביר.
כתיבת תגובה