Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for נובמבר, 2009

Read Full Post »

פס הקול הוא של השיר "הבה נגילה" שהשתרש גם בתרבות האמריקאית-על פי המסופר מקור הפזמון הוא כדלקמן: כאשר נכנסו צבאות הגנרל הבריטי אדמונד אלנבי לירושלים ביום ראשון של חנוכה בשנת תרע"ח (1917), התעוררה שמחה רבה ביישוב היהודי, ורבים אף ראו במאורע סימן לביאת המשיח. אידלסון החליט לחבר פזמון לציון המאורע הגדול. הוא בחר מנגינה שהייתה מושרת בחצר חסידי סדיגורא, שינה אותה במקצת, הוסיף מילים וכך נוצר הפזמון. הפזמון הושמע לראשונה בנשף שהתקיים בירושלים באותה שנה וזכה להצלחה רבה. שנה לאחר מכן, בשנת 1918, הוקלט הפזמון לראשונה בביצוע שלושה חזנים, במכשיר הקלטה על גלילים, כאשר הפעלת ההקלטה וההשמעה נעשות ביד. ייתכן שזו ההקלטה הראשונה של פזמון עברי בארץ ישראל.

מילות הפזמון הן: "הבה נגילה ונשמחה, הבה נרננה ונשמחה, עורו אחים בלב שמח". עם זאת בנוסח המקורי של אידלסון נכתב "עורו נא אחים בלב שמח". מתוך ויקי פדיה

Read Full Post »

פרוייקט התרנגולת ממחיש עד כמה הציור והדימוי הויזואלי עבר טלטלה, בעזרת המציצנות הטכנולוגית ששוחרת לדעת הכל ומכל זוית לא משאירה כל מקום לדימיון, הציור זקוק לאינטימיות, אפילו הציור הבוטה של עירום נניח, זקוק לסוג של מדיטציה או התבוננות פנימית הוא לא יכול להתקיים באופן גלוי לגמריי וישיר, המצלמה לעומת זאת זקוקה לאובייקט שעליו היא מתנפצת בעזרת טכנולגיה שחושפת כל דבר בחשיפה מלאה עד הגבול טכני בלבד.

הפרוייקט עצמו הוא על המושג וכל הקשור בתרנגולת בהקשרים נרחבים השונים מתרבות לתרבות, ההמחשה היא כאמור בציור גם הוא בטכניקה שהפיגמנט עצמו של הצבע (טמפרה) העשוי על בסיס ביצים- אך גם פיסול הצבה וווידאו, האמן הבלגי המושגי מנסה לבדוק בעזרת גנטיקה ובעיות אתיות את המושג מכל זוית אפשרית, זו אחת מהויזואליות העכשויות כאשר הצד הויזואלי לא פעם ממוחש כאילו בעזרת המדע, והזירה האמנותית דומה למעבדה. העבודה כוללת הצבה של תרנגולות חיות כחלק מהתערוכה, בעיה אתית בפני עצמה.החקירה מנסה לבדוק את הגלובלזציה ואת הצורך במוצר בעזרת חקירה כאילו מדעית החותרת למגע עם כל ההמחשות האפשריות, המדען יכול להיות אמן ואו ההפך, אין פה גבול של מדיה או תחום, אפשר לחצות הכל, כמובן כשיש גב כלכלי מאחור ורעיון.

31bfa47f

bb77ff65

3bb96e94

קישור:

Read Full Post »

Read Full Post »

Adrian Ghenie

Adrian Ghenie - "Dada is Dead", 2009,

Adrian Ghenie – "Dada is Dead", 2009,

Read Full Post »

הגשם הזה תפס את הרגליים היחפות במכה אחת, לא משאיר נחמה, הגיל הצעיר עוד מחפה על הקור, הטיפות כמו נקשו בעור התוף והדהדו למשל את האבק שהפך בהתחלה לשלולית בוצית ועד שהמשקע הראשון יצר סחף, שזרם מודע לעוצמתו.
היא גבוהה מאד ועדיין בסנדלים, או שאין לה חשק להיפרד מרצועות העור שמלטפות את רגליה, או שהיא יודעת שזה סוף הקיץ.

Read Full Post »

« Newer Posts