איך התחיל התהליך איש לא יודע, אולי הכל החל כאשר הורגש מחסור מסויים, היותו של מחסור מסויים מורגש אינה סיבה מספקת להפסקת ההתרחשות שעד-אז שלטה ונתנה את הטון, לא היה מצב של התארגנות ללא הסבר פילוסופי מעמיק, כמעט, לפעמים מה שנותר זה ההסבר, ולא היה בכלל אובייקט, כמעט.
מתישהו החלה ההרגשה שהלכנו כברת דרך גדולה מידי קדימה, השאלות ניסרו בחלל האויר כמו שנהוג לומר, ואוצרים ובעיקר אוצרות אצרו את המלל הזה ברוב תושיה, כאילו לא הייתה בידם אלטרנטיבה, המילים נערמו, לא תמיד היה למילים הללו מובן נהיר, ההסבר לא דרש הסבר הוא היה המנה העיקרית, כי אם היה צורך בהסבר היה מן הסתם גם צורך באובייקטט.
לא תמיד היה מצב של הימנעות מהקטסטרופה שנראה שהייתה חלק מהעניין עצמו המצב הכאוטי היה בחירת העורך או כפי שציינתי קודם העורכת, לא היה דמות מתגוללת, או כפי שנרמז אחד שמנסה ללא הצלחה להתרומם, זה היה ניסיון לא מוצלח, וכנסיון לא הייתה מובטחת מראש הצלחה כלשהי הלבוש הניסיוני פתר חלק מהבעיות, זה היה חלק מתנאי הפתיחה, לעיתים הייתה נפש אחת מיותרת, לעיתים זה היה קיר לבנים שנהרס, ולא בטוח איך הוא נהרס, אולי זה היה ניסיון ליצור מודעות פוליטית חדשה, אנשים סיפרו שלא מצליחים כבר לכתוב, כי מישהו מונע את הכתיבה, מישהו ששולח משטרה אמיתית לתוך הבלוג והמשטרה מנסה לברר פרטים, והיו כאלה שחייכו בסלחנות.
זו לא משטרה זו הצנזורה העצמית, הפחד ערטילאי, מישהו הרי דואג שנשאר דמוקרטיה, בכל מחיר, זה ברור.
לעולם לא נדע איך הצליחו לעלות עליו, איך הורכבה התמונה מחדש, איך שוחזר האובייקט, אבל כנראה זה היה בזכות אוצרת מיומנת שידעה לכוון את הדברים בצורה נכונה, בלי משים אולי, ותוך מאמצי על כבירים, היא נדרשה לכל יכולתה והיו רגעים שהיא הרימה יד, ושלחה לאויר הכבד אנחה כזו, שמי ששמעה יכול היה להעריך כי היא נתונה בקשיים עצומים ומפרכים וכל מלאכתה היא סוג של מאבק אימתני, בקשייה העצומים ורבים.
אבל בסופו של דבר האובייקט שוחזר כנראה חלק מהעבודה נעשתה במיקריות בת הלויה של המזל או הגורל, והוא נשמר מעתה ע"י איזו יחידה סודית מהאגף הסודי והבלתי ידוע, לאיש אין מידע מי שומר עליו, פרט לעובדה שברור וגלוי לעין שהוא שמור, ולאיש אין ממש ידיעה או בדל עובדה מוכחת מי שם אותו מחדש ביחד, ההרכבה הייתה קשה, אבל נרמז שהייתה זו אוצרת שידה במעל, היא ידועה הוסיפו אותם גורמים, עובדת במשרה מלאה במוזיאון מוכר.
לא ברור כלל אם מוסד מוכר בימינו אינו רמז לפעולה חתרנית של גוף מודיעיני שלטוני, הרי כיום הכל (בהפרזה) מנוהל ע"י שוטרים וגנרלים בדימוס אבל לכולנו ברור שמעולם הם לא פרשו, יש שיוסיפו את המילה כמעט, הרי הזהירות נדרשת.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
