הוא הביט בי מהרהר, רושם כלשהו של הדברים נרשם, איך איני יודע, ואז הוא אמר "טוב שיש לפעמים רגע שהכל נמחק" מה נמחק?
כלום לא נאמר יותר, אבל אני עוד חשבתי על הדברים, מצלמות מצלמות, מתעדות, פשעים, רגעים שמחים, אבל בין כל הדמויות והצללים שנאספים בזיכרון ענק, מאות זיכרונות עמוקים נמחקים, לעולם לא נדע, ואיש לא ישיב את הזמן לאחור, פורסט זכר את הטעם, אבל מה עם כל העולמות האבודים?
ואני הבטתי במצלמה, חרד שהפשע הונצח, ולא זוכר האם מדובר בפשע, מה זה היה?
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
