בשנות החמישים נחוג חג הפרח בחיפה של פעם, בגן האם, איזה שם יפה לגן, גן שנהרס והפך למשהו נבוב כמו חיפה עצמה הגוועת תחת שלטונם של אנשים גסים ווולגרים.
בשנים האחרונות לא נחוג חג הפרח בחיפה והשנה החגיגה חודשה בגן הכט על שפת הים לאחר שהפקיעו מרחוב רותם ומהשכונה בשפרינצק את הגישה לים, וגזלו מהם למשך החג את המוצא שלהם לאויר צח ולים, כרגיל בחיפה המעמד העני הפשוט אינו קיים הוא נדרס ברגל גסה ואלימה.
הכניסה לתערוכת הפרח היא ע"י היפרדות אלימה מ- 79 שח לאיש לילד זה קצת פחות, בצפיפות בלתי נסבלת השתרכו אלפי אנשים זה מאחורי זה מנסים ללכוד במצלמות יקרות ונוצצות את זיו הפרח האקזוטי, ובדרך כלל הצלמים הנבוכים דרכו אחד על השני ובמקום לראות פרח או להבין משהו אסתטי, הם קיבלו מנה גדושה של אלימות ישראלית טיפוסית ועודף וולגריות של המארחים ושל האורחים מה שהפך בהכרח את החויה לחויה וולגרית כללית.
אפילו שירותים ראויים לא היו בנמצא, גישה לנכים כמעט ואין, המסלול כנראה נקבע ע"י אנשים אטומים ומרושעים, כל הגישה חסומה לעניים או לאנשים בשולי החברה, כמו : נכים, זקנים, מוגבלים ועניים שלא יכולים להיפרד ממאות שקלים, אין הסבר ראוי למחירים המופקעים ולמסלול בדרגת קושי בלתי סבירה, אין הסבר לחמדנות הזו, אולי היא לא מפתיעה למי שמכיר את הנפשות מקרוב את זחיחות העושק שלהם את המארגנים בחיפה שמאוגדים בקומבינה אחת גדולה שהדבר הכי מובהק בה- הוא שילוב נדיר של חזירות ונפוטיזם, אבל הפעם דרגת החזירות הגדישה את הסאה.
בילדותי ילדי חיפה הלכו כמעט בחינם לתערוכת הפרח, זכינו גם לאוכל חם בבתי ספר, אחרי שנים הסתבר לי שילדים פחות "אטרקטיבים" למשל ילדי טירה השכנים רעבו ללחם, כבר אז הייתה חלוקה, כבר אז חילקו את גן העדן הציוני לחלק סוג א' ולחלקים נידחים יותר.
עוד סממן מובהק לטיב החזירות המושלת בנו: שירותים לאדם ששילם 79 שח הם שירותים כימיים, משהו שדורש אומץ רב מהמשתמש האומלל, בעוד לאנשים או למארגנים אירגנו שירותי וי. אי. פי עם כל מיני פעלולים מטיבים.
רק בנקים או קבוצות יחוס זוכים להנחה, תערוכת הפרח היא בפירוש חויה מתסכלת ולימוד על השינוי שעברה החברה בישראל, עד כמה היא הפכה אטומה וחזירית.
Read Full Post »
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
