גם הערב זו עוד הזדמנות אחת מיני רבות – אולי ואולי לא יקרה מה שאמור היה להיות פה, של פתיחת מעגל חדש של סדר חברתי יותר תקין ועם עתיד פחות בעייתי, הסדר הזה המתחדש שספק אם מישהו יודע מהו, ויש לגביו תהיות רבות לא פחות מתיקוות אינו אמור להיות רק קריצה לעבר הימין או מחאה נגד הימין.
צריך להיות שוטה נבער ובור פאנט בכדי לטעון רק כלפי ביבי ורק כלפי הימין המוצהר, היה ימין שמשום מה קרא לעצמו שמאל, תהליך החזירות החל מזמן הרבה לפני ביבי והרבה לפני שלטונו שהביא לשגשוג כל-כך חסר תקדים של חזירות קאפטליסטית עמוקה.
הרבה לפני ביבי היו כאן אנשי שמאל חמדנים, שמאל ציונים נקרא להם, אנשים שהביאו לעולם מושגים כמו: עבודה סוג ב' ופנקס אדום, ולאלה כן ולאלה לא החרמות גזענות וגם את השלטון התיאוקרטי שהפכו למציאות כאשר נתנו בידי החרדים בלעדיות לקבוע מיהו יהודי, מי לא יהודי ומהי יהדות בכלל, ששנאו יותר מאשר אהבו, האנשים האלה הביאו למיטרליזציה גורפת של האוכלוסיה בישראל , ישראל אינה עם דמוקרטי שיש לו צבא שהוא כורח המציאות אלא הם יצרו פה מדינה שהיא בת ערובה של הצבא, ובשם השמאל הם פעלו, הביאו את הכיבוש, את ההתנחלויות, את הגזענות את העובדים הזרים ועוד, את כל אלה לא הביא הימין המוצהר, כשעלה בגין לשלטון זה היה אחרי סבסטיה, ואחרי כיבוש השטחים, לכן מי שמתרפק על "השמאל של פעם" כנראה סובל משיכחה או חושב להמשיך במשחק הכפול השמאל ציוני.
אם השמאל לא ישכיל להתחדש, לא יעשה בדק בית ולא יפסיק להאשים את כולם פרט למי ששנים עוסקים בההדרה ע"ע קיבוצים או כל מיני קבוצות שזכו ועדיין זוכות להגנה אוטומטית מהמימסד, אזי אין טעם לצאת להפגנה, אני לא מאמין בעבר של מפא"י ולא בסוציאל דמוקרטיה מבית מדרשת האבודה וגם לא מרץ, אלה גופים שיש להם אשמה לא פחותה, ובתוכם במיבנה הנוכחי שלהם מגולמת הבעיה של השמאל כאשר בגוף שבוחר נציגים יש רוב לאוכלוסיית מיעוט כמו הקיבוצים שעל פיהם ישק דבר, הם הבעיה הם לא הפתרון.
כל עוד פני השמאל הם אותם פנים, אין למחאה שום תוחלת ביום שהשמאל יהיה שיוויוני ופתוח בפני כולם והשיויון בפני החוק יהיה לא מליצה ריקה, ללא הבדל דת ומין צבע עור ממש שויון בלי כחל ושרק, תתחיל המהפכה שעליה ואליה אנחנו נושאים עיניים.
אני מאמין שמתישהו איני בטוח מתי, יהיה מהפך, הסדר ישתנה, ושיויון לא יהיה שוב עניין בטל, אלא מהות חשובה.
הלוואי שזה יתחיל כבר היום בלילה.