אם נפליג רחוק למרכז הכביש עמדו שם הומים אנשים ואינך תמיד מבין איך הם מתקבצים ובאים נושקים לגילים שונים – מה מאחדם, מה אוסף אותם איזה עוקץ עמום עקץ בהם, והם שם ביחד רוצים לראות תמונה בהירה אולי.
למיטב זכרונה היא זכרה צמה אחת מסתלסלת ולא היה לה שום צורך מעבר לכך, לא היו מילים ורק מבטים הוחלפו, בתדירות לא פסקנית אחת לכמה זמן היא הגניבה מבט, והוא לכד אותה לפעמים בזוית העין.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
