כמו הביקורת שהוטחה בדפני ליפ וחבריה, שמסתבר שהיא לא מושלמת, נו כן, הנה נמצאו מי שמצאו פגמים במעשהו של משה סילם, אכן המעשה עצמו לא מושלם, בכל זאת מדובר בהתאבדות.
אבל כמובן אין מדובר בהתאבדות עצמה, אלא בעצם המציאות שהיא החשובה, וכבר לא מדובר בעני, במישהו שהוא בשוליים שאפשר לבטל, מדובר במאות אלפים שהשיטה רומסת שאינה מאפשרת להם קיום בכבוד, וזה לא רק שמאלנים מפונקים, אלא איש באשר הוא ואישה, החיים כאן במין מגרסה שהופכת אותנו לעבדים, לקהל רחב שסובל ממצוקה.
והנה יש אנשים שדבר ראשון בשביל להתרחק מההכרה שמשהו לא בסדר בשיטה שמיצרת עוני כזה נרחב, ושאין ערבות הדדית ואיש איש לביתו, ואין סולדריות, ג'ונגל אנושי, שאחד אוחז בגרונו של חברו, ואפשר להרחיב ולתאר את המצב בכישרון וכו, אבל זו לא המטרה, משה סילם לא היה מושלם ומעשה התאבדות אינו פיתרון אבל השיטה דחקה אותו למעשה כזה, אפילו אנשים לא מושלמים, צריכים לקבל עזרה, צריכים לקבל דיור, אפילו אם הם מלאי פגמים.
החשיבות של מעשהו הקיצוני של סילם אינה בעצם מעשה ההתאבדות אלא בעצם התביעה שלו מכולנו שוב להביט במראה של החברה הישראלית, מהבחינה הזו הוא רק הגפרור שמצית להבה, להבה שתפקידה לא לשרוף אלא לבנות מחדש חברה צודקת יותר.
כתיבת תגובה