אני שומע רחש מוכר של התארגנות, אבל מה שמוזר ברחש הוא שהמקווים הפעם לפריצת מלחמה הם, רגע למה הפעם תמיד הם קיוו ומקווים למלחמה, אותם לא נבלבל במנטרות נפסדות על שלום.
נו כן אותם אלה שתמיד מקווים לאיזו מלחמה מבריקה ומוחצת. מי הם לעזאזל?
מה הייתה גדולתו של אולמרט?
מלבד הליכתו לבית תמחוי ואכילת מרק בצוותא עם אנשים מה שמלמד על נהנתנותו עליה לא נלין הפעם, מה שהפך אותו בעיקר בעיני שמאל ציונים למנהיג דגול הן שתי מלחמות מיותרות בקאדנציה אחת, בפרק זמן של שנתיים, מלחמת לבנון השניה ומלחמת עזה בשתי המלחמות זו שעם פרץ וזו שעם ברק הוא הצליח לפגוע באזרחים, לטווח עליהם פצצות מצרר ובפגיעה ישירה, על כן עד רגע זה בעיקר ע"י שמאל ציונים הוא נחשב לראש מלחמה גדול.
מי ייתן שביבי הכושל והמכשיל, יהיה ראש ממשלה גרוע, וימשיך להימנע ממלחמות למרות הכל.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
כתיבת תגובה