מה שחשוב באמת אצל מנהיג, פוליטי ובכלל, היא היכולת לעצבן, ולעצבן טוב, לעשות דברים מתועבים, חסרי טעם, טפלים ומעיקים, לפגוע באנשים, ולמרות זאת להיות אטרקטיבי.
מנהיג שלא יודע לפגוע באנשים הוא לא מנהיג, בן גוריון היה פסיכי, חתך ביצים לערבים, היה סאדיסט וגם איש עם קול צווחני, בגין היה נואם על הרבה דברים, ואז היה נדמה שזה לא משנה על מה נאם, הטון של הקול עשה את המלאכה, עראפת נראה כאילו הוא דמות ממשחק "איך להפחיד ילדים" הוא נראה כמו סיוט, ועוד שלל דוגמאות, שלא לדבר על דבליו בוש, אידיוט שכל מטרתו להיות שם בדיוק כשאתה צריך מישהו באמת אחראי, ואז אתה רואה לפניך אידיוט.
אז מה שנראה כדבר החשוב באמת אצל מנהיג, זו היכולת להיות חרא קטן, ככה אפשר לדעת מי ילך את כל הדרך, כשהוא עוד קטן, או היא, הם כבר אז צריכים להראות סימנים שעומד לצמוח כאן חרא קטן, אבל לא סתם חרא קטן, אלא חרא מעצבן, כזה שבא לך…
כי תראו, האמת היא שמי שמעצבן הכי הרבה אנשים, זה בגלל שהוא מוכשר, לא סתם הוא נבחר, יש לו יכולת לעצבן, הוא מעל לשגרתי ולבנאלי לא כל אדם מסוגל לעצבן במכה אחת חבורה של אנשים רגילים, ואנחנו עם למוד עצבנות, ומעצבנים כפייתיים, ממשה המנהיג כבד הפה שעלה לו באיזו גבעה וירד עם שיש למטבח שהיה מכוסה בקישקושים בסטייל "הציור הרע", אז אנחנו למודי ניסיון, באמת צריך להיות חרא אמיתי בכדי להפוך למנהיג בישראל, וביבי מה לעשות מעלה את הסף, הוא שובר שיאים, החרא שלו נראה מעל לממוצע, יהיה קשה למצוא חרא גדול ממנו למנהיג. אתגר אמיתי.
כתיבת תגובה