הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

במקום בו הכל ירוק ופורח, בלב הירוק המשתפל לים נפלה אש, אומרים כל מיני דברים, הבתים נושקים לירוק, ואש נושקת לבתים, אני שם, לא מריח עדיין את העשן, אבל מסתכל מהחלון בחשש.

בדרך כלל כשאני רואה את הירוק הזה, אני מתעודד, בשנים האחרונות הירוק שנושק לחלון הפך לאיום, איני זוכר שפעם חשבתי שיש איום באמצע הכרמל, כשהיינו ילדים היה הר קטן, אחר כך ההר הגדול, ובסוף כל הכרמל, כל המחטים שהיינו שמים בפה, הולכים בואדיות, ומסתכלים על המזל שנפל בחלקנו בהערכה זחוחה, לא עוד .

עכשיו הירוק הפך לאיום, לחלק ממשהו אחר, בכל שנה בקיץ, בוער כאן, בכל שנה, זה בוער, ואין מספיק מים לכבות את האש.