הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

בגין עליו השלום נדחק לשוליים בגלל סיבות רבות ע"י בן גוריון שהיה מנהיג דיקטטורי, ופאשיסט לייט.

הוא זה שאמירתו "בלי חירות ובלי מק"י" בצל מלחמות ובצל מימשל צבאי וצללים נוספים, והקמת מדינה בה דת ושלטון מחוברים, היו לסלע קיומנו.

בגין ניסה וניסה ולא הצליח כ-30 שנה לפרק את החרם שבן גוריון הטיל עליו, רק בשנת 77, לאחר שבגין היה לאיש זקן, ולאחר שחבר למפא"י בממשלת הליכוד הלאומי והשלים עם בן גוריון, ולאחר שמפא"י הסתאבה כהוגן ולאחר מלחמת יום כיפור עוד מלחמה מיותרת שהתרחשה בשל אטימות ויהירות מפאיניקית טיפוסית, רק אז  בגין הצליח להשתחרר מהחרם ולזכות בנצחון. אבל בגין שהיה דמוקרט וסבל מחרם אנטי-דמוקרטי שכותרתו "בלי חירות ובלי מק"י" ספק אם היה מסכים לחוק שמעלה את את אחוז החסימה באופן שמשאיר את היחוד של כמה מפלגות מחוץ לקונצנזוס. הטענה שזה טוב למשילות היא חסרת שחר.  המנהיגים שכיום חסרים הם הבעיה, אין כיום אנשים שיכולים ללכת בראש ולסחוף אחריהם המונים או ליצור רוב מוצק.

האירוניה היא שאת המהלך מובילה מפלגת הליכוד, שבגין היה מראשיה.