בהארץ יש מאמר צודק על הגזענות של מוטי דותן, ברם בשום קיבוץ מאז ומתמיד לא רק שלא רחצו נערים ערבים בצוותא עם חבריהם היהודים, הם לא נכנסו לקיבוץ. (וועדות קבלה הן לא למטרת איסור כניסה לבריכות אמנם אבל גם לבריכות)
חברות בקיבוץ אינה אפשרית אולי מלבד קיבוץ דתי אפילו לא על בסיס יהדות אלא על בסיס צבע עור בלבד, כי הרי למתנדבות בהירות תמיד הייתה נוכחות מעודפת בקיבוצים.
עיתון הארץ מנפנף מול הגזענות הזו הכה שורשית בשמאל הציוני, אבל עיתון הארץ לא יכתוב שמדובר בקיבוצים, הס מלהזכיר, מה מוטי דותן חי על המאדים, באיזו פלנטה מרוחקת, אמ ממה…. הוא בדיוק כמו רוב כותבי הארץ כמו המשגבים שמעולם במקום בו נולדו לא הייתה דריסת רגל לערבים.
משתמשים בערבים, מנפנפים בגזענות של מוטי דותן, שונאי המזרחים הגרבוזים למיניהם.
קצת נהנה מהכתיבה הנאורה חייב להודות.
הגזענות מזהמת זו הכותרת ….:
דותן לא קרא בראיון שנתן לרדיו "קול רגע" לסלק את הערבים מן המדינה או להצית מסגדים בכפריהם. הוא איננו חבר ב"לה־פמיליה", ולא יצעק "מוות לערבים". ראש מועצת גליל תחתון מבטא את מה שיהודים רבים, אם לא רוב האוכלוסייה היהודית בישראל, חושבים. "בתרבות הלא יהודית, הערבית, נכנסים לבריכה עם בגדים, מנסים להכתיב צורות לבוש, ולכן זה לא מתאים לנו. תרבות הניקיון היא לא כמו אצלנו", הוא פוסק, ובאותה נשימה מדגיש שיש לו חברים ערבים. זה ציטוט מהמאמר הנאור והכה נכון אלא שהוא מתעלם בכוונת מכוון מהחלק בשמאל שמאז ומעולם היה מוטי דותן. (הקיבוצים)
נו טוב הבנו אבל למה אינכם כותבים שאת הפטנט הזה בראו בקיבוץ?
איפה נולדה הגזענות הזו? בירח?
http://www.haaretz.co.il/opinions/editorial-articles/1.3022936
אגלה לכם סוד נורא.. נולדתי בחיפה, למדתי עם ערבים ואפילו כן לא ייאמן רחצתי בבריכה עם ערבים, אבל אתם המשגבים, הגרבוזים לא. עוד אגלה כי בין המתרחצים עם ערבים בחיפה יש הרבה נאורים ואפילו ליכודניקים, אני לא זוכר בעיות על רקע זה.
אולי אני נוסטלגי ונאיבי.
כתיבת תגובה