הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

אלדד יניב הוא פושע כך הוא הגדיר עצמו, בין היתר הוא פעל למען עיסקאות מפוקפקות עבור פואד, אהוד ברק, וכנראה נוספים, איש לא ביקש מעולם לחקור את הנבל הזה, ההפך. מאחר והוא גם טינופת שמסגירה אנשים מהם הוא ומשפחתו התפרנסו שנים וה"תגליות" הללו היו אצלו מין מקפצה לבניית קריירה פוליטית, בניגוד לעורכי הדין האחרים. הוא הפך למין גיבור תקשורתי.

כאן יש ניגוד עניין לא רק זאת ואף זאת, אלדד יניב הוא פושע של מפא"י היינו הוא משלנו, ופושע לפי דבריו שלו, אבל לא רק שלא נפתחה חקירה פלילית בעניינו כי הרי גלוי וידוע שאם הוא ידע שמדובר בעבירות פליליות בעניין ברק ופואד וכנראה עוד אנשים – וכך הוא טען, ולא הלך למשטרה לדווח, הרי שהוא שותף פלילי לעבירות שהרי היה לו עניין כלכלי וכנראה שהוא שימש בתפקיד עורך דין של לא מעט עיסקאות מפוקפקות עם כל מיני דמויות מפוקפקות.

ואם לא די בזה, הוא הפך למין גיבור עממי של שמאל ציונים, אין כמעט תוכנית ברדיו או בטלויזיה שבה הפושע הזה של ההון והשלטון לא מרביץ תורתו הדגולה מעל מסך הטלויזיה ומעל גלי הרדיו.

מאחר ורביב דרוקר מתרועע עימו, קשה לקבל את הטרוניות של רביב דרוקר לעורכי דינו של ראש הממשלה הנוכחי.

בכלל נשאלת השאלה מה דינן של כל עסקאות הנשק מאז ומעולם, למה בכלל דרושים אנשי קש, מי הם אנשי הקש, במה טוב איש קש אחד לעומת איש קש אחר?

האם איש קש בהיות ראש ממשלה מצד אחד, טוב מאיש קש מהיות ראש ממשלה מצד אחר?

האם בעבר נעשו עיסקאות נשק ללא אנשי קש, מה היקף התופעה?

אי אפשר להיות צדיקים רק כאשר מדובר באיש קש אחד כזה, האם זה מקובל, ככה נעשות עיסקאות נשק?

http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.3134848

הטריק של אלדד יניב ידוע, הוא מתחזה לעיתונאי, בהיותו עיתונאי יש חסות על המקורות שלו, אבל מעצם היותו פושע לפי הגדרתו שלו היה צריך למנוע הופעתו בכלי תקשורת באצטלה של מתקן עולם, אבל לא כך נוהגים אמצעי התקשורת.

גם אירגונים שתובעים עשיית צדק בענייני שלטון דוממים מול התופעה הזו של פשיעה באור היום ושכר שמקבל הפושע בעזרת חבריו בעיתונות.