נתחיל מסבסטיה; שם זכורה כניעתו לפרס אשר הביאה להתחלת תנועת ההתנחלויות, גם תוך כדי אוסלו רבין המשיך לתת למתנחלים לבנות עוד ועוד בתים. רבין לא סבל שמאלנים הוא זה שאמר "בלי בג"ץ ובלי בצלם" הוא זה שדרש לשבור רגליים וידיים באיתיפאדה הראשונה, הוא זה שבצע טרנספר בלוד ורמלה הוא זה שהעניק דרגת אלוף לבריון האנס לכאורה מהפלמ"ח זאבי חברו הטוב.
למעשה דעתו של רבין בזמן הרצח שהייתה מורכבת מכמה נקודות:
א. אין חזרה לגבולות 67.
ב. אין חלוקת ירושלים.
ג. ישראל נשארת בבקעה.
דעות אלה היו מקנות לרבין היום מקום מכובד בשורות הליכוד ימינה מביבי.
השמאל נכס את רבין לעצמו לאחר הרצח, במין תעלול נבזי של התודעה.
גם אוסלו לא נהגתה ולא עלתה ע"י רבין, אלא ע"י פרס ואנשיו. רבין גם באוסלו נגרר ע"י פרס כפי שנגרר אחריו בסבסטיה.
יש הרבה אירוניה שהאנשים שיצרו את ההתנחלויות, הם אלה שניסו להחזיר את הגלגל אחורה, במין תנועה מוזרה. רבין ופרס הם שיצרו את הבעיה מלכתחילה בסבסטיה כשהימין עלה לשלטון היו כבר התנחלויות והיה כבר תהליך שלם שאותו הקימו מי ביוזמה ומי בכניעה רבין ופרס.
מעשהו האמיץ של מנחם בגין בסיני – חתימת השלום הראשון עם מדינת ערב הגדולה ביותר והחזרת שטחים ופירוק התנחלויות ע"י בגין שימשו מודל לרבין ופרס. שנלחמו במיוחד פרס כאמור למען הקמת התנחלויות בהתחלת התהליך בזמן ממשלתו הראשונה של רבין. בגין הוא ה"אשם" העיקרי להתחלת תהליך שלום בגישתו הנכונה וההומניסטית. לא השמאל הציוני רק בגין שנוא נפשם החל בתהליך השלום.
אם בגין יכול היה לחתום שלום , מה נותר לרבין ופרס אם לא ניסיון להכיל את אותה מגמה ביהודה ושומרון – שהרי אם לא כך מדוע הם מכנים עצמם שמאל או אפילו מרכז בשעה שהימין המובהק נוהג כך. אפילו שלום עכשיו שהיא תנועה ימנית חברתית קמה רק ואך רק מהרגשת הקנאה של יוצאי מפא"י בבגין "הפאשיסט". שהביא שלום עם מצריים והפך את המגמה המסורתית של השמאל הציוני, לרצוח לחרחר מלחמות ולכבוש עוד הר ועוד דונם. כל הפוליטיקה הישראלית השתנתה בעקבות מעשהו של בגין המהפכני, השמאל לא יכול היה לכבוש את זעמו על כך שדווקא בגין עשה שלום. השמאל מעולם לא הכיר והוקיר לבגין את מעשה השלום. אותו שמאל שחי 18 שנה בשלטון צבאי על ערביי ישראל בלי לפצות פה, לא יכול היה מעולם לסבול את בגין, אפילו בימי השלטון הצבאי של הפאשיסט בן גוריון, מהיחידים שהתנגדו לכך היה לא אחר ממנחם בגין. ולמרות כל אלה ולמרות השלום שנחתם, עד היום מנחם בגין שנוא ע"י השמאל הבורגני הזה..
בגין ורק הוא, ראוי להחשב לאבי תנועת השלום, לא רבין ובטח לא פרס. ובטח ובטח לא מחרחרי הריב משלום עכשיו.
ההיסטוריה בעתיד תצטרך להפגין יכולת מדעית עובדתית ולבדוק מה קדם למה ואיך נוצרו תהליכים, אבל העיקר המשימה היא תבונית של אבחנה בין עיקר לטפל ובין סיבה ומסובב והסיבתיות.
אבל ברור שסיבת הרצח הייתה סיבה שקשורה לכהניזם, לאיזה ימין פטריוטי משיחי ודתי שנכנס לשיח הישראלי ולא פלא שהימין הוא זה שהוציא בזמנו את כהנא מחוץ לגבולות הלגטימיות – כמדומני שהח"כ גאולה כהן היא שיזמה את הוצאת כהנא מחוץ לחוק ולא בכדי. ומשם בא הרצח – מהכהניזם, לא מהימין של בגין שכל חייו נשבע שלא תהיה מלחמת אחים אף בשעה בה רצחו את אנשיו באלטלנה.
ולא משנה כרגע תפקידו של רבין במבחן הזה רק נציין כי היו אנשי פלמ"ח שסרבו לירות על יהודים, רבין לא סירב.
השמאל לא רק נכס את רבין שהיה יכול להיות איש ימין בדעותיו בזמן הרצח, השמאל מנסה ליצר משוואה ימין=רצח. לא רק שמדובר בשקר זו הסתה לכל דבר ועניין.
רבין לא היה קדוש ולא בן של קדוש, לא איש מופלג בחכמה, ולא איש דמוקרטי במיוחד, הוא כן היה רמטכ"ל הכיבוש, מתחיל ההתנחלויות בסבסטיה בזמן ממשלתו הראשונה, איש שהביא לכאן עשרות אלפי עובדים זרים וזרע עוני והרס חברתית את ישראל, רבין לא היה לוחם גדול, בהינתן וכתיבתו של ד"ר מילשטיין נכונה אפילו בחלקה, הוא לא היה מעולם מפקד קרבי מעולה. אפילו אליבא לחבריו מהפלמח.
הוא נעלם במלחמת ששת הימים בהכנות ובימי ההמתנה. יש שטוענים שסבל מבעיה נפשית יש שטוענים שהייתה זו הרעלת ניקוטין, תלוי את מי שואלים, עד היום לא ברור לאן נעלם.
לדעתי היסוד של הרצח הוא בימין הכהניסטי שחלק ממנו קיים בימין עד היום, ואולי אפילו התעצם מאז ראו את ה"צל" ועוד גורמים שחדרו לליכוד, אבל גם בשמאל יש כהניסטים, שלא רואים באלימות מילה גסה.
הכהניזם כובש כל חלקה טובה בישראל היום, הוא הסכנה הכי מוחשית לדמוקרטיה ולעצם קיום המדינה, שוב בשמאל יש כהניזם לא שהם יזמו מהלכים כמו יגאל עמיר – בנתיים, אבל רק טיפש יכול להסיר את השמאל הכהניסטי מחוץ לחשד ולחשש. היסוד הכהניסטי הוא יסוד מסוכן בעצם נכונותו לעשות מעשים נגד תהליכים דמוקרטיים, זו עיקר הבעיה, לקחת את החוק לידיים. משם נבע הרצח, ועוד נכונו לנו צרות צרורות מהימין הכהניסטי והשמאל שלא יראו בדמוקרטיה סיבה להימנעות ממעשים.
צריך להישמר מכהניזם, זו מחלה חשוכה ומסוכנת, רצח רבין לדעתי נבע ממנה מהניסיון לחרב תהליך שלום או כל פתרון בינינו ובין הפלסטינים ומדינות ערב.
עד היום חלק מהכהניסטים מתעב את מנחם בגין, על השלום עם מצריים המהפכני, עד היום ואפילו בתוך הליכוד יש ניסיון להתנער מבגין ומדרכו. ראו את היחס לבני בגין, כמסמן של האב, שאפילו הימין והליכוד מתנערים ממנו בימים האלה.
את הכהניסטים צריך למגר ביד קשה בלי שום סלחנות. לא משנה אם מדובר בכהניסט ימני או שמאלני שמאמין שבאלימות ניתן לפתור בעיות.
יכול להיות שזה מאוחר מידי, שישראל כבר נמצאת במקום האפל שאליה מוביל רצח רבין ואנשים מצדיקים את הרצח, האויל שכיום מכהן כראש הקואליציה של ביבי הגדיר את הרצח כ"לא פוליטי" זה שלוב של טיפשות ונבערות לא פחות מסוכנות לדמוקרטיה.
הרצח הוא המתועב, הוא ההרסני, הוא המסוכן ולא רבין עצמו שהיה רחוק מלהיות איש שראוי לטענות הכזב של השמאל הציוני.
רבין לא היה מעולם איש שראוי לקדושה בה משחו אותו באקט של נבזות עם סימון מטרה פוליטית שאגב כשלה לגמרי.
האירוניה שמי שעושה שימוש במעשהו של יגאל עמיר אינו רק הימין הכהניסטי, אלא גם השמאל, שהרי אלמלא הרצח רבין היה מובס בבחירות דמוקרטיות.
ככה אלה ואלה חורצים את גורל המדינה, בדמגוגיה, בשקרים בהטלת אשמה אלו על אלו, ושמחה מדכאת של מעשה רצח מתועב ונפשע.
הלוואי שנתעשת, לפחות אלה שעיניים להם לראות.
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
