Feeds:
פוסטים
תגובות

Archive for דצמבר, 2016

15326609_10154755742508774_3785501784583847187_n

תלוי את מי שואלים זו תמונה שהוצגה בכתלי האקדמיה לאמנות בצלאל. ע"י מישהו, כנראה סטודנט. שמנסה לשחק עם המילה הופ בנוסח המקורי של כרזות סטייל אובמה לרופ ..יופי נחמה.

חופש הביטוי הוא מעל לכל ספק במיוחד במוסד אמנותי שם לעיתים זה המצרך הכי קריטי וחשוב ברם כאן ברורה הכוונה, זו לא מטאפורה חתרנית זו קריאה ליגאל אמיר שמאלני מן הסתם לחסל את נתניהו.

כמובן שלא כך נטען ע"י המוסד והנה תגובתו לפי עיתון ידיעות:

מבצלאל נמסר בתגובה כי "האקדמיה לאמנות ולעיצוב היא מרחב מוגן לחופש הביטוי בישראל, ומאפשרת לסטודנטים שיח חופשי, ביקורתי ויצירתי במגוון הנושאים המעסיקים אותם. עדיין לא ברור, ואנו מבררים, אם מדובר בתרגיל במסגרת קורס או בהתבטאות אישית של סטודנט, אולם בכל מקרה מדובר בביטוי פנימי במסגרתה של האקדמיה, כחלק משיח מתמשך בנושאי עיצוב, אמנות ותרבות, לרבות בשאלות של גבולות, שעתוק של דימויים, וזכרון. התרגיל, מוצלח יותר או פחות, הוא חלק משיח מקצועי, תלוי על קיר פנימי במדרגות האקדמיה, ואינו מוצג באופן ציבורי או פומבי, אין בו משום הסתה פוליטית וכך הוא צריך להישפט".

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4891936,00.html

ברור שרק ניסיון שכזה על דמות ציבורית שמאלית היה נחשב באופן מובהק כהסתה לרצח. והייתה קמה מהומת אלוהים, עם הפגנות ותלישת שיער. אין ספק שלא מדובר ביצירה אמנותית. צריך כבר לומר בקול גלוי גם לאמנים יש גבולות, ע"ע המילטון דויד הצלם המוערך הבריטי שהתאבד אחרי סערה שקמה לאחר שנודע כי הוא נהג לאנוס נשים כנראה לא אחת בילדותן.

אין לדעת בעצם מי תלה זאת, אולי איש ימין שרצה להכתים את המוסד אם כי זה בספק.

אולי מישהו שרוצה להבין את גבולות השיח, אולי אפילו מישהו שמסית בכוונה לרצח הכל ייתכן. כל האפשרויות נכונות עד שנדע על מי מדובר אם בכלל נדע.

הטענה של בצלאל שזה שיח פנימי וזה לא נמצא מחוץ למוסדות בצלאל, קצת מוזרה ראשית זה יצא כבר משליטת המוסד, עכשיו זה בחוץ, זה כבר לא עניין פנימי של בצלאל. צריך למתן את השנאה שיש מי שמפיץ במדיה החברתית ובעיתונות נגד נתניהו אולי הכוונות טהורות ולגטימיות אבל זה מסוכן, מישהו צריך לחשוב על ההשלכות איך הגענו לכך שדבפירוש יש קריאה לחסל ראש ממשלה שנוי במחלוקת.

ללא ספק שאם הייתי ראש השב"כ הייתי מהדק את השמירה על ראש הממשלה. כבר היינו במקום הזה לטעון שזה לא יכול להיות זו טענה מפוקפקת.

לאחרונה יש הסתה בעיקר של עיתונאים נגד נתניהו הסתה מרוכזת בו ובמשפחתו – חלקה נתלה בהיות ראש הממשלה מושחת, וייתכן שהוא ראש ממשלה מושחת, גם אז הסתה כמו שיש לאחרונה אינה מתקבלת על הדעת. אולי הפירות הבאושים של ההסתה הבשילו ברור לי שיש אנשים שמייחלים למותו של נתניהו ויראו בזה דבר מבורך, בעיתון הארץ זה נכתב בפירוש שחור על גבי עיתון ע"י טוקבקים, שמשום מה לא מצונזרים, הכתובת כבר מזמן על הקיר.

השיח המתלהם רק הולך וצובר תאוצה. רגב כבר מבקשת לעצור תקציבים לבצלאל, די כבר. תפסיקו עם האלימות מספיק. אולי מישהו רוצה שנגיע למחוזות הללו.

כבר על ההודעה הראשונה שמפרסם הארץ עולה איזה בבון שמאלני עם תובנות "ליברליות אופייניות" ושופך את השובינזם המיזוגני שלו על ראשה של מירי רגב שגם היא הזדרזה להסית נגד בצלאל, אידיוט אחד חולל את המהומה, ועכשיו יחל המבול של ההסתה וההסתה מנגד הנה התגובה הראשונה שהארץ עיתון לאנשים חושבים מפרסם : " 1

עוד פעם הבהמה הפשיסטית יצאה מהמחילה…

http://www.haaretz.co.il/gallery/design/.premium-1.3150545

עכשיו יתחיל שיח עצבני מתלהם עיתון הארץ ינסה להציג את היצירה האלמותית הזו כמשהו מבורך.

הקללות נגד רגב הן בעיה לא רק במובן המיזוגני הן ממש גזעניות, מכנים אותה "בהמה מרוקאית" וזה נשמע מאוד "שמאלני" ומאוד הומניסטי ואיכשהו האתר המוביל בקללות הללו הוא הארץ ממש אהבת שלום מכמירה מתגוללת שם. נדמה שמאז גרבוז חשף את טיפשותו ברבים קמו לו ממשיכי דרך, הוא קבע את הסטנדרט. המורה הדגול וממשיכי דרכו. מה מחר?

פסל היה כבר, פלקט עם חבל תליה יש, היה נאום מטופש של אמן גזען, מה יהיה ההמשך?

המשך..

%d7%94%d7%a1%d7%aa%d7%94

במקור יש תמונות רבות של ביבי עם חבל תליה ואיזושהי תמונה קטנה של רבין כ"בוגד", היינו נוצרת השוואה בין הסתה אז שהובילה לרצח רבין לביבי ה"מסית" אהה שבמקום תקווה חונק אותה. עניין של משחק מילים.

כשלעצמו העניין מרתק הבעיה שמדובר בחבל תליה שום אדם סביר לא יכול להתעלם מכך. ולכן אף על פי שמדובר בנושא מרתק הייתי דוחה את הרעיון על הסף בגלל חבל התליה שזו כבר הסתה קונקרטית ולמעשה התנקשות מעשה שמרוקן את העבודה מכל בדל או שביב יומרה אמנותית.

רצוי ששמה של הסטודנטית לא ייחשף כי היא רק בת 18, ואולי כדאי להרגיע בכלל.

הטענה שאין מדובר בקריאה לרצח נכונה בהינתן ורק בילדה מדובר, אבל הטעות הבסיסית שלה ושל המוסד היא לטעון שמדובר בעניין פנימי שמנותק מהשיח החיצוני, עובדה שזה לא תפס במציאות.

עובדה שזה הסעיר מדינה שלמה, מישהו שם מנסה להיתמם.

השיח הנוקב חייב להיות פחות קונקרטי מחבל תליה.

 

אולי בכלל יש לשייך את העבודה ל ..WOW ART . אחרי הכל מה הקריטריון הכי הכי זו לא הכוונה את המסר אלא האפקט של התדהמה של הסנסציה, שכחתי לרגע באיזה עולם אמנותי אנו חיים, אחרי קונס והאחים מבריטניה והבריט ארט בכלל, מה מצפים מאמנים להיות מופנמים, רגישים ורגישים שזה ממש לא העולם העכשווי.

זה לא שפעם הסנסנציה הייתה מחוץ לעולם הזה לגמרי, אבל היו פעם (..וואו כמה זקנתי) גם אמצעים פחות בומבסטים, ואחרי הכל, זה אפקטיבי.  נו.

Read Full Post »

כילד צעיר בתנועה זכור לי שיום אחד הביאו לפעולה פעיל מחד"ש שבכמה רגעים נטע בי ובחברי ספקות וסערות, אז הייתי כל כך פטריוט ילדותי וצעיר שזכורה לי האימה כמעט כאילו זה אירע אתמול, עד כמה סערה נפשי ..חח חי נפשי.

שנים עברו והצבעתי לחד"ש אחרי ששנים הצבעתי למרץ ואז התפכחתי גם מחד"ש (אני חסר אמונה בתנועה הקיבוצית בה לערבים אין דריסת רגל ועוד עוולות שמקורן בתנועה הזו) מה שמילא אותי ספקות הייתה נסיעה שלי לגליל לכמה כפרים לידידים ערבים – במסגרת עבודתי, הכפרים היו מכוסים בתמונות מסגד אל אקצ'ה ומתחת עמדו אחד ליד השני חברי כנסת לכאורה אתאיסטים – ההודעות של הבחירות לא היו של התנועה האיסלמית. הן היו של חד"ש. לכאורה אנשי שמאל הומניסטים, שום סתירה לא מצאו בעצם התופעה בה אנשי שלום אתאיסטים הם בעצם הופעתם תחת סמלי דת, לאומנים עם השקפות דתיות, אפילו הייתה תפילה פומבית כמדומני.

זה צרם לי, ואז החלטתי שאיני חלק מהמופע הזה, ולעולם לא אהיה שוב כלוא בשום דבר ברור מאליו – אני לא חלק מעדר לא שייך לשום קולקטיב מובן מאליו. בינתיים נסיבות חיי הובילו אותו לשפל אישי כלכלי, ומאז נדרתי שמי שייבטל את עבודת הקבלן אבחר בו אפילו אם בשטן עצמו מדובר. חד"ש אכזבה אותי לכל אורך הדרך, לא רבים יודעים שהיימן אודה שותף באותה קואליציה עם ביבי וניסקורן. כן הכל שם נעשה בחדרי חדרים ומה שגלוי ולא ידוע לא ידוע. אגב מי שעיניים בראשו שם לב בוודאי שיש שיתוף פעולה מופלא של ביבי וניסקורן, ועוד אגב אחד, ביבי יאמר לזכותו העלה בתקופת שלטונו את שכר המינימום מעל 1000 דולר הרבה מעל, ייתכן שזו השפעה של ניסקורן וייתכן שהוא עצמו הבין את הצורך, אבל זו עובדה.

 

הייתי שותף לניסיון הקמת וועד שכשל ונכשל בידיים של קיבוצניק גיבור בין היתר האיש היה בריון טיפוסי שגדל בקיבוץ כצורת חיים אלימה, ובעזרת ההסתדרות – הם מחצו אותנו את הוועד, סדר היום שלי השתנה לגמרי, האמונה הפשוטה והתקווה הפשוטה אינם מנת חלקי.

רק דבר אחד אולי יחזיר לי את התקווה במידה מסוימת, וזו התחלה חדשה בענייני עבודה, בתנאי עבודה, בביטול מוחלט של העסקת קבלן.

משהתברר לי שאת עבודת הקבלן יצרה מפלגת העבודה מפא"י וההסתדרות עוד בקום המדינה המעגל מבחנתי נסגר, לשמאל איני חייב דבר, אני לא מאמין בשמאל כזה נכלולי ושום פרופסור לא ילמד אותי יותר ממה שהמציאות לימדה והוכיחה לי, לעולם לא אלך אחר שמאל שמייצר עוני ע"י טיפוח עבודת קבלן. ולא אחר ראש ממשלה שמביא לכאן עשרות אלפי עובדים זרים, וממית את העבודה ואת ערכי העבודה, כן את זה לא אשכח לממשלת רבין השנייה, את ההרס שזרעו כאן בענייני חברה ואת העיתונות ממשיכה לפארם כשעוד מפעל נסגר ועוד מפעל ובלי קשר למציאות העיתונות ה"חופשית" המשיכה לפאר את רבין וממשלתו הכושלת, גם בית המלאכה שלי קרס בסוף אחרי שנים של ניסיונות על שלי לשרוד.

 

מהמקום שלי הפרטי ראיתי מספיק עוולות, כדי להתפכח.

השמאל זו מילה, כידוע היא נוצרה אי-שם בבית הנבחרים בצרפת, עת ככה התיישבו נבחרים בפרלמנט, אין קדושה בשום דבר, לא בשמאל ולא בימין, מה שחשוב אלה בני האדם עצמם.  השמאל זו מילה לא ערך מופלג וקדוש.

מבחינה בסיסית וערכית לא השתנתי כלל, אני עוד מאמין בבני אדם טובים, אני לא אשפוט אותם לפי מצווה של עדר מימין או משמאל או של מישהו. אין לי תורה סדורה ואיני מאמין באידיאולוגיה דוגמטית כזו או אחרת.

 

 

 

Read Full Post »

על זכייתו ואולי קצת מסביר מה בדיוק קרה לו מאז הוכרז לזוכה הוא שואל שאלה די מעניינת, על מה אמן חושב כשהוא כותב או מצייר ובכלל האם על הפרסים בהם יזכה או על עצם הדברים עצמם או אף לפעמים אפילו על הפרטים הטכניים.

 

כבר יש ביקורת בעיקר בורגנית על דילן שלא הגיע – קלקל להם את ההצגה הצדקנית, כמה נבזי לכאורה מצידו.

זה לא שאני יודע מה, קטונתי,  ולא מעניין כלל לנסות להבין, ובכל זאת יש כאלה שמרגישים מרומים כאילו הוא היה צריך להופיע ולומר עד כמה הוא נרגש מהמחווה של השבדים.

לפעמים נותני הפרס הם בעלי אינטרס, זה מעצים אותם הם כאילו עומדים באותו מקום כמו בעל המלאכה כמו הסופר או כותב השירים. ישנה הרגשה שוועדת הפרס של הנובל חשבה שבעצם הענקת הפרס לדילן מגיע לה פרס, קצת חוסר צניעות, הכעס שהופנה לעברו ועל תגובתו המשתהה.

גם היום חלק מהאמנות הפלסטית סב בענייני אוצרות, מי אצרה, הי הגתה את הרעיון הכביר של האוצרות, ומבקרים וביקורתם, האמנים והאמנות לעיתים נדחקים הצידה, כאילו אמנותם היא עניין מובן מאליו.

 

 

 

ויצא יפה אחרי הכל, כמעט כאילו זה אורגן מראש  בכוונה גם ההתרגשות של פטי סמית.

 

Read Full Post »

רביב מודאג שיש בגלצ עיתונאי פרשן ימני בשם אראל סגל הוא החליט כבריון שמאל בורגני לסתום לו את הפה.

לא מסתפק בדיון ענייני ומאיים בתביעה על דיבה כמו בריון מצוי על אראל סגל, חופש ביטוי? קדחת?

 

ממתי רביב דרוקר האימתני מפחד מאיזה עיתונאי ימני? הרי רבי דרוקר בעד חופש הביטוי והקים אפילו קרן לשקיפות, עאלק שקיפות.

מאותו רגע שאתה דרוקר מאיים בדיבה פרצופך האמיתי מתגלה. או נכון יותר קלונך.

 

הייתי חוקר את מהות הקשר בין רונאל פישר העו"ד הידוע ובין מיקי רוזנטל לבין רביב דרוקר – כל אלה קשורים איכשהו לתוכנית מקור אותה מנהל ביד רמה רביב דרוקר, כאן לדעתי מוחבאת פרשה אולי פרשיות אלומות ועלומות. מישהו הוריד את רונאל פישר מהתודעה הציבורית  במכה – היה ולא היה, נעדר מהתודעה אחד מגדולי המושחתים, כנראה לחבריו בתקשורת יש חשש שהם ייקשרו אליו ולדרכו. גם ככה כעיתונאי של ערוץ 10 לשעבר בו עבד רונאל לצד מיקי ורביב הערוץ הזה לא יכול לטעון לחפות וניקיון דעת מי שמעסיק אנשים כמו רונאל פישר, והוא עיתונאי חוקר, והוא לא יודע כלום כנראה רגיל לשקר.

בסביבה של רונאל פישר היו גדולי התחקירנים והעיתונאים, ואיש לא פצה פה וצפצף – הם לא ידעו? הכיצד? רונאל פישר נפל כי חסן מנמל אשדוד החליט להפיל אותו ולא בזכות העיתונאות ה"חוקרת" שחיפתה על מעלליו של רונאל פישר. הם ידעו ושתקו, אם לא ידעו זה מעיד עד כמה עיוורים הם.

 

כבר ידוע שהעיתונאות ה"חוקרת" חוקרת רק מה שטוב לאג'נדה הפוליטית בה עיתונאים דוגמת רביב דרוקר מחזיקים – זו אגב בסיס הטענה של אראל סגל נגד רביב דרוקר ולא רק שלו, זו חייבת להיות המסקנה, לא יכול להיות שתחת אפה ובשמה של העיתונאות הישרה וההגונה פעל שנים רונאל פישר והם לא ידעו.

 

רביב דרוקר וערוץ 10 שילמו דיבה כבר פעם אחת, בית משפט גזר על רביב דרוקר קנס בסך חצי מיליון שהוקטן אחר כך ל-300000 האם זה לא מלמד שגם רביב דרוקר או כל עיתונאי אחר אינם אלא בעלי תמותה, בני אנוש, כולם טועים, יש שבכוונה ויש שבמזיד, ויש שבמקרה, אבל טעויות היו ותהיינה, מרגע ואדם שחופש הביטוי הוא כלי עיקרי המשמש אותו מנסה להקטין את חופש הביטוי של זולתו יש בעיה עם זה.

למה מנסה רביב דרוקר האיפכא של הפאשיזם ללכת אימים על אלה שלא חושבים כמוהו?

 

 

Read Full Post »

נודע ע"י העיתונאית החרוצה טלי חרותי סובר בדהמרקר; כי דירקטוריון קק"ל החליט לפטר 30 אחוז מעובדיו הקבועים כשהמטרה להחליפם בעובדי מיקור חוץ היינו בעובדי קבלן.

 

מישהו מבין מדוע ולמה שלי יחימוביץ אינה מוחה? למה קולה לא נשמע?

 

איזה טינופת רקובה זה מפא"י והשיא של החוצפה אין עיתונאים לבד מבודדים שמעלים זאת.

 

דני עטר הוא נבל ברשות מפא"י והעיתונות בגדול דוממת הוא האיש של הרצוג של המיינסטרים הרקוב ומחליא של מפא"י, וכמובן ההסתדרות אלה האנשים שהעיתונות מהללת דני עטר מקושר לניסקורן שעאלק נלחם בעבודת הקבלן. דני עטר עצמו נחשד בשחיתות בעבר ויש לו עקבות של מעשי שחיתות בתפקידיו בעבר.

הכלל הזה של שתיקה רועמת כשאחד מהם מביא לעולם תועבה מדינית או חברתית הוא כלל עתיק של נבלות מפא"י, כך פעלה תמיד.  יש לזה תוספת הם בדרך כלל בונים תודעת שקר, מאשימים אחרים בנבלות שהם סרחו – בעבר תמיד האשימו בסרחונם את הרויזיוניסטים או הקומוניסטים או מישהו רק לא מפא"י וןעדת החנפים ששמה "העיתונות החופשית" כרגיל נותנת להם לסרוח, זו מפא"י המלשנית המעלילה תמיד הייתה כזו תמיד את הנבלות הכי אטומות והנבזיות ביותר הביאה לעולם מפא"י.

http://www.themarker.com/career/1.3148095

Read Full Post »

חלק מהבעיה שהתגלתה בעניין הצוללות שכל עסקה עם חברה בחו"ל בה ממשלת ישראל מזמינה ציוד צבאי במיליארדים מעשירה מקורבים.

סוחר הנשק הידוע ביותר הוא אהוד ברק, כמה כסף הוא גילגל ואיך  לא נדע לעולם אולי בקצוות.

אבל מה שמסתבר שחלק מהטענה של התחקירנים בעניין זה הייתה תהיה על טיב האנשים שגוזרים קופונים, או תהיה גם על למה איש זה ולא אחר. רביב דרוקר ובעיקר בן כספית תהו למה הוחלף סוחר הנשק או המתווך שלפני גנור בעניין הצוללות. עצם התהיה הזו מקפלת את הבעיה היסודית, שיש סוחרי נשק ש"מותר" להם להתעשר לפי העיתונות "החופשית" שלנו ויש שלא.

אם אתה מתווך המקורב למפלגת העבודה מלאכת התיווך שלך כשרה בעיני העיתונות ה"חופשית" אם לא יש בעיה.

למשל שבס ההוא כן,  סוחר הנשק שהורשע פלילית והוא חבר של אליל התקשורת אלדד יניב, בוודאי לא היה מתנגד לקבל את העמלות השמנות על עיסקאות כאלה או אחרות. נראה שלפי אלדד יניב, רביב דרוקר וכספית הבעיה אינה מקבלי השלמונים אלא מי מקבל שלמונים, היינו אם מדובר באיש משלנו.

למה האנשים האלה מתעשרים על חשבון עם ישראל, האם בגלל היותם ציונים דגולים, איך ראש ממשלה בעבר עוסק בסחר נשק, איך גנרלים פטריוטים עוסקים בסחר נשק. מי מפקח?

כל מה שעוטף את הביטחוניזם הציוני אפוף בריח רע של עיסקאות אפלות, רבים מהעוסקים במלאכה הם "שמאלנים" שלום עכשווניקים מדופלמים אחרי כל עיסקה הם הולכים לכיכר בשם השמאל הנאור וצועקים בקול ניחר את שיר השלום נעבעך. כנראה הם סוחרי נשק לשם שמיים להבדיל מסוחר נשק ימני סטנדרטי.

אחיזת העיניים של כולם כאילו הבעיה היא רק באקווריום של ביבי היא מוכרת וידועה, הבעיה היא שכל בורג שמגיע למערכת הביטחון, לצבא, מישהו מתעשר מעצם העניין, למה וכמה זה כבר עניין פוליטי, או הפנית אצבע מאשימה כלפי צד אחד ע"י החברים בעיתונות ה"חופשית" שבו עולה הטענה הכי מוזרה שאפשר לעלות , למה הפסיק אחד לקבל עמלה ולמה העמלה עברה לאחר?

מה זה משנה לאזרח ישאל האזרח, למה קבלת שלמונים של צד אחד משנה את הכל, אחד הנוכלים הכי גדולים הוא אלדד יניב, פושע לפי כל הגדרה ובעיקר הגדרתו שלו שעוסק שנים בנכלולי ההון והשלטון למען גבירים, הוא עושק וגונב, בעיקר דעת עבור מנהיגי עבר מפוארים כמו פואד וברק.

והוא חלק מהבעיה אבל העיתונות החופשית שלנו מציגה אותו כאיש מוסרי.

אם באמת רוצים לפתור את הבעיה יש לחקור את כל עיסקאות הנשק בעבר, בעתיד ובהווה. אולי אפילו להקים וועדה שתגבש כללים לעיסקת נשק רחמנא ליצלן, אם עיסקאות נשק הן כורח המציאות ואכן זה המצב למה אין וועדה שתורכב משופטים ישרים (גם כאלה כבר קשה למצוא) שתגבש כללים ותפקח על הגנרלים שלנו וכל מי שמקורב לעיסקאות האפלות האלה.

התנועה הציונית מראשיתה עסקה בקניית נשק ובסחר בו, זה חלק מהמציאות הלא וורודה של חיי אומה מודרנית שחפצה לשרוד בעולם האכזרי, מדובר בחלק מהותי של חיינו, מסתבר שכל העניין הזה נעשה במחשכים, אנשי ביטחון התעשרו, למשל איש כמו נימרודי שדרך קשריו לאירן שהגיעו דרך עבודתו הביטחונית התעשר, גם האחים עופר, ועוד ועוד.

זה חלק מהותי מהמטריה הזו – כמובן שזה יצא לאור רק כבעיה שביבי יצר, לעולם כנראה לא נדע על היקף בשלמונים מי העביר למי וכמה כי מדובר בכסף מלוכלך, כסף שקונה מכשיר להריגה, לא מדובר בהצלת נפשות או במישהו שעוסק בכך ויש מעליו הילת יושר, אין סוחר נשק הגון, כמו שאין צבא מוסרי, סוחר נשק הוא אדם שסוחר בכלי הריגה, מכאן תמיהה נוספת על העיתונות ה"חופשית" איך הטרוניה שעלתה מתחקיר על הצוללות נולדה בכלל מעצם העובדה שהחליפו את המתווך, במה המתווך הקודם זכה, זה קנין אישי שלו? או של מפלגה מסוימת?

אנחנו יום יום מקבלים מניפולציה אחת או אחרת עטופה בשלל קלישאות מהעיתונות ה"חופשית" כל השנים לא היה מי שיפקח עיניים ויומר את הגלוי, אין פה איפכא מסתברא בקרב העיתונות ה"חופשית" כולם מדברים בקול אחד, כולם באו מבית פוליטי אחד, בשנים האחרונות נולדו קולות אחרים גם האינטרנט סדק את החומה הבצורה של הולכת השולל השמאל ציונית, כבר רוצים לדעת את האמת, אם יש מושג כזה אמת, היא בטח אינה בכיס כזה או אחר.

ספק רב אם תוקם וועדה ממלכתית שתחקור באמת עיסקאות נשק, רוב החלאות שעסקו בכך בעבר הם מצד אחד פוליטי, ששמר הכל קרוב לחזה, אולי זה משתנה ועל זה התעורר ראש הממשלה בעבר ברק, הוא הבין כמו אחרים שיש עוד סוחרי נשק בסביבה.  אולי זה הטריגר שהוליד בכלל על עניין עיסקת הצוללות, מי מתעשר מי מקבל שלמונים למה הוא לא משלנו.

Read Full Post »

אגב, מקימת התנועה לזכויות אזרח מרת אלוני שגרה בכפר שמריהו מקום שבהגדרה לא יכול להכיל ערבים (גם עניים לא), הייתה נשואה למושל צבאי של מרחב שלמה מפירות הכיבוש. כנראה כדי להגיע לנאורות צריך לעבור בדרך לא דרך של נישול, כוחניות ואכזריות ניבזית וגזענית או בקיצור מפא"י.

 

רשימה אפלוגטית על מימשלו הצבאי של שלטון הגרבוזים..נו יצא. עיתון הארץ יוצא במאמר מלומד שכותרתו מלמדת אף היא: " מה למדנו מהממשל הצבאי" למי הם מכוונים בלשון המורה "למדנו".

http://www.haaretz.co.il/blogs/sadna/1.3143391

 

בן גוריון היה באמת דיקטטור ערמומי ונבזי מסופר במאמר איך כן בעזרת בערבים הוא דחה את ביטול הממשל הצבאי בשנת 1963.

132287846

הבנים של המדכאים ממפא"י  הם ברובם המחנה הציוני של היום ומרץ. זה העבר הנאור שלהם, אולי לא רק העבר.

Read Full Post »

tumblr_ohte913hge1qfc4xho1_500

http://www.tate.org.uk/visit/tate-britain

Read Full Post »

תוכנית המקור עשתה תחקיר על הטרדות מיניות, בצבא בגבעתי יש להניח שזה נעשה בעיקר בגלל הטיה פוליטית וגם כי קל להיטפל למערכת צבאית, להבדיל מגופים אחרים כמו העיתונות עצמה.

ואכן הצבא שנים היה גוף בו היה ידוע כי ישנם הטרדות מיניות וגרוע מכך, ולא רק בגלל גנדי או משה דיין.

הנורמות אז היו שונות מהיום וזו התפתחות חיובית, ברם מעבר לכך שצבא הוא כביכול גוף היררכי שבו "קל" להפעיל מרות באופן נבזי כזה, יש עוד גוף לבד מעוזרי ראשי ממשלה שגם בו יש קלות נבזית בלתי נסבלת להטריד מינית, כן התקשורת.

ספק עם העיתונאים יעשו לחבריהם תחקיר, על הטרדה מינית, עדיין חבריהם של עמנואל רוזן ודומיו מצויים בדרגות בכירות בתקשור, בעיתון הארץ כותב משורר ידוע שנשים התלוננו עליו, כדי לא ל"הטריד" אותו פתרה המערכת בהארץ את העניין בכך שאין לרשימותיו המתפרסמות ברשת את האופציה של כל רשימה כזו, להגיב, היינו לטקבק.  פתרון יחסית קל. הוא ממשיך להטיף מוסר בצדקנות די פאתטית יש לומר. ולא פעם זה משעשע.

לכאורה יש הבדל אם המטריד המיני הוא איש שמאל או ימין, ואם מדובר באשכנזי או מזרחי, המערכת הרבה פחות סלחנית למזרחים, חובשי כיפה וימניים.

אבל שום תוכנית מקור לא קיימת על התופעה בתקשורת, או בברנז'ה, זה לא רק איבגי, כולם יודעים ולא מדובר רק בעמנואל רוזן.

יש כל מיני גופים צבא, תקשורת ובנקאות בהם לאנשים בכירים יש עמדה כוחנית כלפי כפופים, המערכת הכי פחות מגוננת כלפי הבכירים היא הצבא, בצבא יחסית המערכת מודעת יותר ופועלת במהירות, בוכריס, תא"ל ג'ורבי, איציק מורדכי, ממהה.. מוזר כולם מזרחים, אפשר לטעון בקלות שבעוד האשכנזים יוצאים בקלות כמו הגנרל שהצטרף למפלגת העבודה ומתלוננת התלוננה שאנס אותה, אז כיהנה שלי יחימוביץ כיו"ר העבודה, והיא סיכלה את מועמדותו של אותו אלוף.

יש עוד הרבה בעיות אין ספק שאחת הבעיות היא שהעיתונות היא בד בבד גם גוף שראוי לבקר אבל אין לזה זכר כמעט, העיתונות גם היא מערכת סגורה והיררכית לא פחות מהצבא, קידום בעיתונות נעשה גם הוא בחדרים אפלים, העניין הוא שעדיין יש שלטון כמעט בלעדי לגופי תקשורת עם אוריינטציה חד משמעית משמאל.

היום די להוציא החוצה פוסט של מתלוננת כדי לחסל קריירה של עיתונאי בכיר, אולי לא באותה מידה אם מדובר באיש שמאל, יש הנחות לאנשי שמאל בעניין זה.

דווקא הגוף הפעיל בתחום הן עיתונאיות, הן מוציאות החוצה את המטרידים ומחסלות את המיטרד ללא טיפול משטרתי, לא צריך לקבל גשפנקא של בית משפט כדי לסיים קריירה של אדם. במיוחד אם מדובר בכזה שנצטברו לגביו הרבה עדויות, ועדיין זו בעיה, דווקא עיתון הארץ "הליברלי" מצפצף על ה"ידיעות" הללו.

בצבא אדם כמו המשורר לא יכול היה להמשיך לפקד, גם לא שחקן כמו איבגי, אין מצב שמפקד שיוחסו לו מה שיוחס לאיבגי היה נשאר בתפקיד. אם איבגי היה איש ימין, הוא היה מסיים את הקריירה שלו מיד או בסמוך לפרסום. נקודה.

המערכת ודעת הקהל סלחנית לאמנים במיוחד משמאל ולעיתונאים משמאל. להם זה מותר.

בעניין זה כמו בשלטון הכמעט בלעדי ברוב גופי התקשורת של השמאל הבורגני ייתכן כי קיים גם קשר שתיקה שרלוונטי למאבק בתחום ההטרדות המיניות.

בווינט ארבע שחקניות צעירות מעלות שיר סאטירי על פרשת בוכריס, מעניין למה שמו של איבגי נפקד. למה למשורר בהארץ לא כתבו שיר, למה הכעס כלפי בוכריס הוא כל כך מופגן להבדיל משחקן, או משורר איש תקשורת.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4889361,00.html

 

ספק אם השחקניות הצעירות היו מעזות לעלות שיר דומה על איבגי, מה שמותר לקיסר וגו.

אין ספק שקל יותר להטריד מינית אם אתה שמאלני. נכון גם במטרידים משמאל מטפלים אבל לא באותה עוצמה ובאותה נחישות.

 

בעניין בוכריס יוצא שממנו גבו את המחיר כראוי. ועוד יגבו.

Read Full Post »

היא כשמה עיתונות חופשית, אין פרות קדושות לא מימין ולא משמאל.

עד לא מזמן היתה בלעדיות מוחלטת לצד אחד, השמאל הבורגני הציוני, שם השמיצו השתמשו בנשק הזה בלי סוף – עדיין רוב השליטה בתקשורת היא שמאל בורגנית, לצד השני לא היה מענה כמעט, התוצאה השמאל התנוון – השמאל התנוון כי הוא לא בדק עצמו לא אותגר, הפך ללא רלוונטי ולא משום שרק בתחקירים מנסים להפיל ראש ממשלה, אלא באופן הזה בו כוח שיש רק לצד אחד, הוא כוח משחית ומושחת.

דרוקר לא הצליח להוכיח שהמח"ט וינטר ירה בנער פלסטי, אגב הנער הזה מסתבר היה תצפיתן של הפלסטינים, היינו הוא נלחם נגד צה"ל, זה משנה מצב אין לדרוקר אליבא לדרוקר עצמו ולמבקריו אקדח מעשן בעניין וינטר – אחרת זה היה כבר מטופל פלילית, רק השערות וסברות כרס בהם מתמחה דרוקר וזאת בניגוד לטענתו כי הוא תחקירן מקצועי גרידא. רוב מעשיו הם ברמת פרשנות. אבל בכל מקרה אם וינטר רצח או ניסה לחסל נערים פלסטינים חפים זה עניין פלילי, ואין למערכת זכות לשמור את הפרטים לעצמה, ממה שעולה, אין הוכחה, או במילים אחרות דרוקר לא הצליח להוכיח שנפל רבב מהסוג הנחשד בוינטר.

עכשיו מלחמות הבוץ בין הימין לשמאל רלוונטיות או לא, הם מציבות אתגר גם לימין וגם לשמאל.

מי שיעליל עלילות מעתה צפוי לחטוף, מי שיעלה תחקיר לא בדוק, בלי בדל עובדות יחטוף, וטוב שכך, טוב שיש מאבק על האמת בין הימין לשמאל, טוב שאראל סגל מתייצב מול דרוקר וההפך.

שנים לא העז עיתונאי משמאל, לחבוט ולבקר על בסיס אידיאולוגי בקולגה שלו, עכשיו זה כן קורה, רביב דרוקר צפוי להיבדק ע"י עמיתים מימין ועמיתים מימין יבדקו טוב טוב משמאל, טוב מאוד זה יכריח את כולם לעסוק בעובדות נטו.

מה שחשוב שהשיח יעלה רמה, ויתרכז בתוצר, היינו לגלות דברים שראוי לגלותם, ולא כפי שהודה בעבר דרוקר שהוא עשה הנחות לפואד, עידן ההנחות עומד להסתיים, וזה מצויין.

וגם הכוח הבלעדי של השמאל ציונים בתקשורת הולך ומתערער, ייתכן שהכיוון הוא לתת לימין את הכוח הבלעדי שהיה של השמאל – לא חסרים קומיסרים וכאלה בימין שזו שאיפתם, זה רע ומסוכן לא פחות, על כן עדיף שכבר עכשיו רמת השיח תעלה, והרמה של התחקירים תעלה.

אם מישהו מעלה את רביב והגיגיו לרמת  רב קדוש  ונשגב אל יתפלא אם הרב הקדוש  יותקף הרי כבר נאמר "עשה לך רב" כל עוד אנחנו מרבים חכמה, דיינו, הבלעדיות שהייתה כאן לצד אחד נגמרה, וזה טוב.

תחקיר שלא צלח אינו סוף העולם אבל אובססיה לחפש צל במקומות מסויימים על בסיס פוליטי בכוונה, הם מסוכנים לא רק לאמת אלא בעיקר לעיתונות החופשית.

Read Full Post »

« Newer Posts - Older Posts »