הולך ומתברר שמהמאבק ה"חברתי" נגד שחיתות שיזמו מושחתים כמו אלדד הפושע של ההון והשלטון, ושל כנראה גנב ואולי אף לכאורה מטריד מיני, מר מני היקר, מורידים את מערכת המשפט לרחוב.
הימין הבין והפנים, מעכשיו דיונים יתרחשו לפי המתודה של אלדד יניב, מפגינים מתחת לחלון של מקבלי ההחלטות. כך יקבלו החלטות ופסקי דין, מי שהדין לא ימצא חן בעיניו, יארגן "לוחמי חופש" "לוחמים נגד שחיתות" וייתן פייט לא בבית משפט, בין אנשים מלומדים, תחת חסות החוק, וכבוד לחוק וניסיון להגיע לחקר האמת. מי שירצה להפוך את החוק בבריונות כמו של צמד הבריונים אלדד יניב, וחבריהם, פשוט יצא לרחוב, וינהם על מקבלי ההחלטות.
זה המהלך, תושבי השכונות בדרום מפגינים כעת גם הם מתחת לחלונה של נאור, השופטת מבג"ץ, נשיאת בית המשפט העליון. וזו רק ההתחלה.
ככה ייעשה מעתה צדק בישראל, הוא ייעשה ברחובות, בקולניות, עם שימוש בבריונים, ובפושעים פליליים. הידד לאלדד, שמנחית את מערכת החוק לבור שממנו תהיה יקיצה מאד כואבת.
כולנו זקוקים לחוק, ולמערכת שפועלת בכללים ללא דופי, בשקט, לא בצעקות ולא בהתלהמות, דיני נפשות מוכרעים בבתי משפט, מעתה הם יוכרעו ברחוב. בלינץ, מי שחזק ואלים יותר ינצח, ואגב מי שחזק יותר הוא הימין, פשוט מספרית, עוד השמאל יקונן על היום הנמהר שבו אומץ לחיק השמאל הפושע אלדד יניב.
התקשורת היא עזר כנגדו נגד מערכת החוק, התקשורת ש 90 אחוז מאנשיה הם שמאל בורגני שהשתלט על מיקרופונים ועל התודעה – מתי יהיה איזון או אפילו יצוג לכולם בתקשורת, מתי הגברת דורנר תגן על אלה ששונים ממנה? התקשורת החד צדדית הצליחה לטמטם את המערכת עד כדי כך שהפכו שני פושעים, לאנשים רודפי צדק.
לא כולם נפלו בפח, ע"ע דפני ליף, ועוד, אנשים מתחילים להפנים לאיזו חשיכה הולך וגורר אותנו הפושע אלדד יניב.
עיתונאים גם הם יצאו לרחובות, השיטה של דרוקר אינה רק בביצוע תחקיר ויציאה לציבור עם עובדות, הוא דורש ממש ככה באמצעים פסולים שהחשדות שלו שרובם ככולם הם שקר, סברות כרס, ופרשנות סובייקטיבית – על סמך העדפה פוליטית שלו, הוא דורש מבית משפט בצוותא עם בן כספית, לחרוג ולפגוע בערכי משפט כמו חיסיון, או פרטיות.
ערכים שאינם בן חריג לשמירת החוק, נרמסים בשם הרדיפה האובססיבית של הדרוקריזם.
המטרה היא מטרה פוליטית, לא ניקיון ציבורי, לא לחימה בשחיתות, ממול מתייצב לא אחת מטאור ציבורי "הגון וישר" איש העמותות הבריון המזוקן אהוד ברק, הוא משמש כמנטור לכיבוש השלטון תוך רמיסת החוק, החוק אינו אונברסלי, אין שויון בפני החוק אפילו למראית עין, המלחמה ברחוב תכליתה להכריע את השלטון, למגר את ביבי, אשתו, ילדיו והכלבה קאיה, בכל מחיר. גם מחיר רמיסת החוק עצמו.
ביבי רחוק מלהיות ישר והגון, אבל רבין גם היה מושחת, שני אנשים בכירים קרובים אליו התאבדו בשל שחיתות בזמן היותו ראש ממשלה, איש לא יצא לרחובות לתבוע העמדת רבין לדין. רבין חזר להיות מועמד לאחר תקופה לאחר שאולץ לפרוש בשל שחיתות, אף שהוא היה איש מושחת, ולא מעט ממרימי הגבה לגבי דרעי צריכים לשאול את עצמם, למה לדרעי אסור מה שהיה מותר לרבין. כמובן שיש הבדלים, אבל עקרונית אין הבדל מהותי לטעמי.
החוק עובר טלטלה מאד מאיימת, הוא הופך אובייקט למלחמה פוליטית עקובה מדם, וכולנו נצטער על המחיר. דמוקרטיה היא גם שלטון החוק, ביקורת היא דבר לגיטימי, אבל עד למערכת שיסוע ואיומים על מקבלי ההחלטות.
לקחו את זכות ההפגנה ועשו ממנה כלי בריוני להפחדה של מקבלי החלטות, רבים וטובים הרבה פעמים יוצאים ממורמרים מבתי המשפט, או מהחלטת פרקליטות, או יועץ משפטי, מעתה יש להם מוצא, הם יפגינו מול מקבלי ההחלטה, סוף עידן השפיות בבתי המשפט, הרחוב ומעשי הלינץ ייעשו הליך מקובל, ואת זכות היוצרים אסור לקחת מצמד הבריונים אלדד ומר מני.
