כדי להעניש אותי על כך שבגדתי בתורת הגזע של השמאל ניסו עלי כל מיני שיטות ענישה. הוחל להפיץ עלי שמועות שאני לא נורמלי ושירדתי מהפסים. וכשגם זה לא עזר, הוחלט לפגוע בדבר היקר ביותר שיש לי והוא הכתיבה שלי. זה החל בעקימות חוטם ובסוג של אמירות ״טוב, אפשר לחשוב, הוא אף פעם לא כתב מי יודע מה״, והמשיך בהתקפות משולחות רסן על ה״התקרנפות״ שלי, על כך שאני גבלס. זה הגיע לזה שאתמול, סופרת נכבדה ושמה איריס לעאל, השוותה אותי במאמר בעיתון שאין נכבד ממנו לקריינית ההיא מהטלוויזיה של צפון קוריאה המקריאה את מה שמכתיב לה הרודן צמא הדם של ארץ זו.
כתיבת תגובה