הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

היום פורסם שאלי ויזל זל, חפן את ישבנה של אישה, מעשה בהחלט לא נאה – והיה והוא אכן חפן. הטרדה מינית, ובהינתן שזה נכון לו פנתה האשה בימים בהם האיש חי למשטרה, היה ניתן להוכיח זאת, או לא. כרגע הוא מת, ואין ניתן לשאול אותו.

לא ייתכן שבנושא חשוב ככול שרק יהיה, ימציאו או יגלו דברים על מתים. זה עובר כל גבול של טעם רע, זו ממש מגיפה של נקרופילה בשילוב של אקסהיביציוניזם של מתלוננות שאחרי שהבנאדם מת כבר, מוצאות לנכון להציגו ולהציג את עצמן כקרבנות של מת.  אם המת הוא איש חשוב, זה אפילו עוד טריגר ובעיקר אם ניתן כך לחבל בשמו.

האם יש זכויות למת? האם המונח לנוח בשלום על משכבך אינו ערך מוסרי? האם גם בקבר לא מניחים לאדם? האם כבוד המת זו אשליה, התרבות הזו שבה אנחנו חיים ממתי היא תרבות נקרופילית?

מילא אם ניתן היה להוכיח משהו, אבל זו בדרך כלל שיטה לחיסול חשבונות ולא בגלל בלבד התנהגות מינית נפשעת. זה יכול להגיע גם ממניעים אחרים.

אולי די כבר. מספיק, אני מכיר בעובדה שאישה שנפגעה מינית או גבר לא תמיד ברגע שזה קורה יכולים להתלונן במשטרה, אבל מרגע שהאיש מת אין צורך להוציא אותו מהקבר כאשר בעיקר הדבר נעשה ממניעים פוליטיים.