הבלוג של מיכאל – בלתי תלוי

נתחיל מהמובן מאליו, ברור ששפת האיומים של שם טוב, והסגנון שלה הם אלימות לשמה, אבל היא עברה טראומה אמתית – נלקחו ממנה ילדיה, היא נעצרה לשנתיים (!) ורוצים לבקש מאסר של למעלה מ- 12 שנה (!) נגדה. רוצחים ואנסים לא נעצרים לתקופה כזו.

לעומת זאת האלימות של אלדד יניב וחבריו אינה קשורה לשום טראומה, משנעצר פעם אחת אלדד יניב שהוא אלים פי כמה מלורי שם טוב, כל הארץ רעשה, אלדד יניב מגיע לבתים של אנשים ממערכת המשפט , חבריו הגיעו לבית כנסת של היועץ המשפטי, נזכיר שגם המצבה על קבר אביו של מנדבליט חוללה וכרגיל המשטרה שלנו לא מסוגלת לומר מי עשה זאת, יניב מאיים יום יום וזוכה לטפיחת שכם גם מדרוקר עצמו, הוא מטריד, פורסמו עשרות פעמים הסתות נגד משפחת נתניהו כולל תמונות של נתניהו בבגדי נאצים, הסתה לרצח, כל יום נאמרים כמעט ברשת דברים איומים מהכת שיסד אלדד יניב. שהוא מין חבר של דרוקר.

בכלל כל יום טוקבקים בעיתון הארץ כותבים דברים שפלים, מה ההבדל בין מה שנכתב בטוקבקים אגב לא רק בהארץ מפירסומים אלימים של לורי שם טוב, היא להבדיל שילמה מחיר אישי יקר, חייה נהרסו, איך היא שרדה זה פלא גדול.

שוב שלא נטעה הבלוג מסתייג מאלימות אישית, נגד שופטים או שוטרים או עובדות סוציאליות,זה ברור מאליו, רק צריך לומר שהמערכת הזו, שהיא נטולת ביקורת, הביאה כנראה את לורי שם טוב ואחרים למחוזות האלה, מהסיבה שלכל המערכת אין מבקר אפקטיבי, אין בכלל בקרה, מה קורה בבתי משפט, ולמה.

רק משתהיה ביקורת אפקטיבית על שופטים ופרקליטים, לא תהיה ולו הצדקה קלושה לפעילות כזו כמו של לורי שם טוב, אבל אין ביקורת, אדם כמו שי ניצן עושה מה שהוא רוצה ולא רק הוא. כל אזרח שפוי רוצה מדינת חוק מתפקדת, מדינת חוק מתפקדת צריכה מערכות צדק מתפקדות אכיפה שוויונית ולא משטרה פוליטית ובררנית שאדם כמו דרוקר מקדם, עד שלא יהיה שוויון בפני החוק, יצוצו לצערנו מין אנשים שעושים דין לעצמם, אמון הציבור במערכת האכיפה והמשפט בשפל, והבעיה היא במערכת עצמה.