אני הולך עוד מעט לצלם את הרחובות השקטים, אכלתי אני לא צם.
חג נורא .
Archive for 1st ב-אוקטובר, 2006
שקט
Posted in Uncategorized on אוקטובר 1, 2006| Leave a Comment »
אמנות
Posted in Uncategorized on אוקטובר 1, 2006| Leave a Comment »
בראשית המודרניזם הניכור נולד ואז היה הריידי-מייד , עכשיו בפוסט הוא מתחטא ונהפך לציני שמתפקד כמו קריצה אסתטית .
ויש אולי התפכחות , נראה כי ההתפכחות שייכת למשהו חיצוני שאין לו קשר לאמנות כלל.
שקשור לקונפליקט ההולך וצובר תאוצה בין עני לעשיר בין הדת המוסלמית למערב אחרי הקונפליקט הזה – שחייב להיות ענקי ומאיים שיקרע אותנו לגזרים ויחבל במערב במידה שרק היא מסוגלת להגיע למצבי זיכוך ואם נשרוד ואם יהיה בכלל עולם תרבותי ולאמנות תהיה במה יהיה מי שיוכל להביט במבט כללי מיושב ובהיר על השחיתות הגדולה ועל תרבות השקר.
ברגע זה זו משימה בלתי אפשרית לומר אמת , הכוונה באמת היא לא באיכות פונדמטליסטית אלא מבסיס ראוי והוגן שמושתת על הבנה אנושית
כרגע מסתבר שזה בלתי אפשרי
כאילו הכבלים של המציאות הנוכחית הם בדיוק הסיבה לאי-היכולת לומר אמת ליצג דבר ראוי בעל חשיבות אנושית אונברסלית .
לפיכך האמנות היא פרטית כמו אוננות בשכונה , נערים פרועי שיער מקיאים בפומבי ומרטיטים זקנה אפורה במוזיאון חשוב , דווקא הדבר היחידי שנותר לעסוק בו היא ההגזמה או השקר הגלוי והאכזריות של הדברים , עדיין לא נעשה רצח כאקט אמנותי
אבל גופות נחנטו בשביל אמנות הרדי-מייד שהיא הבשורה של התחלת הריאליטי האמנות הפלסטית לא במודע קידמה את הרעה החולה ביותר של האמנות את הריידי-מייד ועכשיו הריאליטי שנולד מתוך הריידי-מייד מתוך המבט ההיסטורי שנהפך לאמירה בפני עצמה כמו נסיעה בזמן והפיכת ההיסטוריה לרלבנטית למרות שהיא אמורה להיות מתה הלקח ההיסטורי נובע אולי מדבר בדיעבד אלא שעכשיו הריאליטי עושה תרגיל הפוך הוא מנכס את הבדיעבד למציאות כאילו המסקנה שלפני היתה אמורה להיות מראש מה שרק בדיעבד מתאפשר לדעת , הבמאי הגדול הוא הגילוי וההתערטלות הפומבית ואין נראה שיש מישהו שמסוגל לומר שהכוונה גלויה וידועה ושיש לדברים פשר או כוונה.
ואם מישהו מנסה לומר אמת הוא חייב להגזים וליצור מבע הפוך בדיוק למה שהוא מכוון שאחרת הדברים יקלטו כפשוטם וידחו על הסף , אזי נוצרת הכוונה לרמות לומר את האמת דרך תיווך מפוקפק לאנוס את המציאות כדי ליצור מבוא ופרספקטיבה שאולי תאפשר בסוף המיסדרון להשחיל אמירה אנושית, מין שביב תיקווה מתנפץ ששרד רק בכדי להבליח כמו קפיצה אחרונה ושירת הדיכדוך הסופנית.
סליחות
Posted in Uncategorized on אוקטובר 1, 2006| Leave a Comment »
אימי ז"ל היתה מבקשת ממני לפני יום כיפור כי אאסוף לה כל מיני מטבעות , היא היתה מתפללת על ערימת המטבעות ואז משלחת אותי לתת אותם כצדקה למי שאחפוץ .
זו היתה הסליחה שהיא ביקשה ממשהו טמיר ובלתי גלוי חזק ממנה אלוהים או מה שלא יהיה השם הבלתי מפורש של הוד רממותו הגדול והנסתר והטמיר.
ואף שאני לא דתי הנה אני חש שהדברים האלה חילחלו לתוכי ואני מרגיש חלק מהאיזשהי התיחסות.
אבל הסליחות בקשות המחילה היא בעיני בלתי רלבנטית ואף שאני בטוח שחטאתי לאנשים מסויימים אני לא מבקש מהם סליחה , אולי כי הם ואחרים חטאו לי וגם אני מעולם לא זכיתי שיבקשו ממני סליחה חוץ מאותה אחת שאהבתי
והיא ביקשה ממני סליחה ואני לא רציתי את הסליחות שלה אלא אותה לצידי , והיא כמובן לא יכולה היתה לגשר על הפער העצום שאולי היה נדמה לה כגדול מידי ולי כמובן הוא נראה פעוט וחסר ערך.
והיא ביקשה ממני סליחה והיא לא חטאה לי כלל ,מכל הנשים שאהבתי והן לא רבות האהבה שלה היתה הכי נוגעת לליבי אף שהיתה קצרה מידי והרגשתי שלא אזכה למשהו כזה אבל ברור לי שהיא חפצה היתה לתת לי משהו חד פעמי ואיזו מתיקות שתלווה אותי
והכאב שלי הוא חד , ואיני מתפאר בשום דבר שעשיתי או אמרתי לה , הכאב גדול כי היא היתה לרגעים האדם הכי אינטימי וקרוב אלי וכמו שזה היה בפרידה אכזרית היא ניתקה ממני וכאשר כאבתי את זה באוזניה היא ביקשה מחילה וסליחה כאילו היא חטאה לי במשהו.
והחטא האמיתי הוא מה שעוללו לה אנשים שנים רבות לפני שהכרתי אותה , משפחה שבגדה בה, והיא עד היום מגוננת על משפחתה כאילו היא מכפרת על החטא שלהם .
לי היה זיכרון די נעים על משפחתי עד שהיא פקחה את עיני ,הבנתי אז שלי החזק שהייתי משענת לאחי ומשפחתי נעשה משהו רע מאד ע"י אותם אלה שאנו בוטחים בהם כמובן מאליו.
ממנה הבנתי עד כמה הבגידה הגדולה היא זו של אלה שקרובים אליך שהם מדמך שהם רוצים לסחוט ממך את האנרגיות ואת כל מה שתוכל לתת להם , ורגש האשמה הבוגדני מתהפך בתוכך וגורם דווקא לך לקורבן להרגיש את אשמת מי שפגעו בך.
היא לא שנאה את מי שחולל לה את הדברים אלא את הקולקטיב שממנו הוא בא , את הגברים ,זמני איפה היה מוקצב
והיא אף ביקשה ממני סליחה כשהבינה שלא רציתי ברעתה , רק לאהוב אותה רציתי.
רק ממנה אבקש סליחה
לא בגלל שרציתי לעשות לה רע אלא בגלל שלא יכולתי לעשות אותה מאושרת ולרפא את הפצע שאחרים פערו בה שלעולם לא יתחטא ויעלם.
ארכיון
כלים
יומן
ויזואל
עמודים
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
