אמן אפרו אמריקאי , מצייר פוטרטים של זכרים בדרך כלל שחורים מהרחוב האורבני למשל של הארלם בניו יורק, מעלה אותם על בדים גדולים הם מצויירים בפוזות שנלקחו מתולדות האמנות , נאמר בביוגרפיה שהוא מושפע מטיצאן , רפאל ואף אינגר מסגנון הרוקקו הצרפתי ועוד.
הוא גם משלב ערבסקות בציוריו ואורנמנטיקה מוסלמית שמוכרת בשימוש דומה ע
"י אמנים ישראלים כמו טל שוחט , אחמד כנען ואולי עוד אמנים.
ווילי מצלם ועושה שימוש במחשב ועיבודי מחשב הציור שלום מאד מהוקצע , טיפ טופ , נקי, מסוגנן עד לקצה , אירוני, אפילו גרוטסקי בעיקר של גברים אפרואמריקאים בפוזות מתולדות האמנות , גברים מהרחוב בהארלם , הנכחה מהסוג שמנוכס ע"י אמנים , אשר מיצגים את האחר בתוך סצינה קאנונית , שכבר קבלה את תוית האיכות של תולדות האמנות ומוכרת .
הציורים יכולים להטעות הדמויות כל כך מהוקצעות עד כי נראה שמדובר בדור זהב של מציאות פרחונית חסרת בעיות , ולא כפי שאנחנו מכירים את המציאות האמתית של גבר שחור אורבני בארה"ב, זה קצת בעיני לא "טיבעי" המניפולציה התרבותית חברתית הזו בה גבר אורבני אמריקאי שחור נדרש להצטלם בפוזה מתולדות האמנות כאשר מסדרים לו מסביבו קישוטים שכביכול יחברו אותו לעבר גדול ועשיר תרבותי נראים כאילו הם חלק מתעמולה ולא מנימוק בעל תוקף אמיתי, זה נראה מאולץ וכפוי, בגלל המהוקצעות היתרה נזכרתי בשלטי הענק של הסרטים שמציורים גם כן כדבר אייקוני מושלם אבל בזילות פרסומית מסויימת.
ולינק מארטנט על וויילי
http://www.artnet.com/awc/kehinde-wiley.html
Immaculate Consumptio
ציור
ALEN
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
הצילום הזה של טל שוחט הוא מהסדרה של המיתוס של החתונה? נדמה לי שראיתי אותו בהעמדה קצת שונה ועם משמעות שונה , אבל דומה, החלום הורוד שעוטף אשליות בין אם זה אלן היפה ובין אם זה אביר החלומות שמציע לקחת אותה על סוס לבן אל ענני צמר הגפן הורודים. אולי אכתוב משהו על החלום ושיברו במיתוסים של טל שוחט.
דרך אגב יש לצייר הזה סדרה של ציורים עם דמויות על סוסים, העבודה עם הסוס וגם כל הגישה הזו האסטית היא שלו, ממש אי-אפשר לחמוק מזה, אבל ייתכן מצב תיאורטי ששני מוחות גדולים הגו דרך דומה מבחינה אסתטית יש שם ממש דמיון הוא לדעתי יותר רהבתני ממנה ואולי הכוונות שונות , אצלו יש ממש אבל ממש שפה אסתטית דומה וזה ממש בולט, יש אולי עוד דבר, אולי התפיסה של מהו "אותנטי" ובמיוחד עם השפעות מהמיזרח מובילה לכיוונים דומים זו עוד אפשרות .
במחשבה שניה אולי טעיתי, הדמיון אכן מפתיע אבל הוא לא הראשון שעשה שימוש בכזו אמירה אסתטית גם נישאט עושה שימוש דומה זה אני לא יודע מה המקור .
את העבודה לקחתי מהאתר של רוזנפלד.