בהיותי בגרעין בנח"ל עד שלב מסויים מאד מוקדם הבנתי שמשהו לקוי בשיטה, שהיא מעדיפה קומבינטורים, אנשים שלא עבדו והיו בעלי יכולת השפעה חברתית נאמר בעלי יכולת מניפולטיבית היו במעמד של מנצלים בתוך הסיטואציה הקולקטיבית. ואז נפרדתי מהשיטה והלכתי ממנה גם בהיותי איש עם כישורי חברה מינמליים לא עזרה לי במיוחד וחוסר הרצון להתפשר על יושר אישי גם לא הכניסה בי רצון, למרות שהייתי מאד מקובל חברתית ומאד פופלרי ברמה האישית.
אז שללתי אותה מהיסוד, לדעתי בעתיד תקומנה בעיר קהילות של אנשים שיחזירו את המעמד של הערבות ההדדית, ולו בגלל שכרגע המצב הוא הפוך, המציאות החברתית בישראל היא של חזירות בהמית כלפי אנשים, ברמה אישית וכללית.
יש מצבים בלתי יאמנו, למשל עצמאי שאיבד את מקור הכנסתו לא זכאי לשום תגמול אפילו אם שילם כל חייו לביטוח לאומי, מדובר פה בקניבליות חזירית בלתי נתפסת.
המטרה בהקמת קהילות קולקטיביות היא שאדם לא יגיע לפת לחם כאשר אינו זוכה לתמיכה סביבתית , שתהיינה קהילות שתפתחנה אותו , גם אישית וגם חברתית, שכונות יזכו למראה חדש, תהיה אחריות לאנשים על המראה של הרחוב, של השכנים , המושג עזרה הדדית לא ישמע חסר ערך, זו לדעתי הדרך היחידה להצלת החברה בישראל כיום.
נוסיף לצורך הזה גם את המצב הסביבתי ואת חוסר יכולתו של אדם בודד לשרוד בחברה כל כך קניבלית וחסרת אחריות, הנסיון לנהל במדינה בה אנשים משרתים במילואים כ-20 שנה קאפטליזם חזירי יהרוס והורס כבר את כל ריקמת החיים, אני מקווה שאנשים יתעוררו מהר מהחלום הקאפטליסטי הממאיר הזה שמצליח למעטים וגורם לשקיעת אנשים רבים במירוץ מטורף שסופו כשלון טוטאלי ואכזרי.
יש מודלים של אנשים צעירים , אבל הם לא נוסו במקרים של אנשים מבוגרים והגיע העת שזה יתרחש. הסיכוי לא רב אולם אם לא יתרחש יש סיכוי סביר של חיסול יכולת הקיום להרבה יותר אנשים מאשר נדמה .
ההדגשה היא על חיים לא ממש משותפים אלא על ערבות הדדית כלומר על עזרה במעגלים פנימיים והקמת קהילות תמיכה.אנשים בגילי מבוגר יזכו לבטחון , אנשים צעירים יראו בחיי שיתוף ואחריות חברתית מודל. המודלים האלה בתוך העיר יכולים להציל את העיר מחורבן אורבני מתקדם.
המצב הנוכחי של אלימות של סביבה מוזנחת שסומכת על עיריה שהיא בדרך כלל אירגון מושחת שלא תורם לרווחת התושבים לא יכול להמשך, אבל נראה שרבים המכשולים , שתהיה לזה בהתחלה הענות מועטה אם בכלל.
ואולי אני הוזה , כרגיל.
חזון אחרית הימים
אחת הבעיות היא שכשאנחנו לא שם אנחנו לגמרי לא שם, וכשאנחנו כבר שם אנחנו נזקקים לחברתם של אלו שאינם שם, ואיך שהוא אופן חלוקת המשאבים הזה לא עובד טוב בטבע האנושי (:
זה לא קשור לאידאולוגיות דווקא, כי הברירה היא לחיות בג'ונגל על כל המשתמע מכך וזה אומר חברה קניבלית גם כלפי ילדים וזקנים ובכלל חלשים נכים למשל וחולים או שמנסים ליצר גבולות לחזירות , לדעתי בשלב כלשהו ואני אולי לא אהיה בסביבה תהיה חייבת להיות ריאקציה חזקה לברירה הטיבעית הזו , אני חושב שגם במובן של איכות הסביבה יש סימן שאלה גדול אם החזירות יכולה להמשך.
אבל מה יש לי ולא רק לי את הצרות ה"קטנות" שלי, שרק נצליח להחלץ משם.