בעבודה של צ'אק קלוז יש את השילוב של הפורטרט עם מפה, מה שמרמז על טריטוריה, אם כי העבודה של מיכאל דרוקס שקדמה לה? "דרוקסלנד" בעיני טובה יותר, כי דרוקס יוצר ישות אחת , אינו מפרש ואינו מתפייט הוא משתמש באסתטיקה של המפות לצייר דמות או פוטריט , זו הבנה עמוקה וגם התוצאה היא מיוחדת במינה ורב שכבתית.
העבודה של צ'אק קלוז כך נכתב נוצרה ע"י שימוש במכשיר ניווט שנשלח לכל פינות כדור הארץ על מנת שיווצר בקונטור -קו הפורטרט , על רקע המפה הצבועה בצבע תכלת.
מתוך האתר ארט וולקר דברי ההסבר של קלוז:
|
|
||||
| I am not trying to make facsimiles of photographs. Neither am I interested in the icon of the head as a total image. I don't want the viewer to see the whole head at once and assume that that's the most important aspect of my painting. I am not making Pop personality posters like the ones they sell in the Village. That's why I choose to do portraits of my friends–individuals that most people will not recognize. I don't want the viewer to recognize the head of Castro and think he has understood my work.–Chuck Close, 1970Chuck Close's approach to the canvas was inspired by the non-hierarchical, all-over surface of American painting epitomized for him by the work of Abstract Expressionists such as Jackson Pollock. After taking a picture of his subject, Close makes photographic prints that he uses to transfer the images to canvas. Utilizing a technique devised by Renaissance masters and adapted by contemporary billboard painters, Close overlays a working print with a numbered and lettered grid, and then reproduces the image block by block.In this format the image becomes a mosaic of black, gray, and white visual information that the artist replicates by spraying a mixture of black acrylic paint and water onto the canvas with an airbrush. Specific features like the illusion of light reflecting off the hairs of his beard were achieved by scratching paint from the surface of the canvas with a razor blade. Big Self-Portrait was the first of Close's no-signature series of monumental head-and-shoulder portraits.
Walker solo exhibition
|
||||
דרוקסלנד
Chuck Close’s Big Self Portrait
הבלוג של מיכאל - בלתי תלוי 
דרוקסלנד מעולה. העבודה האהובה עלי ביותר באמנות הישראלית (לדורותיה). יש למיכאל דרוקס עבודה נוספת שנורא הרשימה אותי ולבושתי שכחתי את פרטיה,ראיתי אותה פעם אחת בלבד וגם בקטלוגים לא מצאתי לה תיעוד נוסף . היא הוצגה בתערוכה קבוצתית במוזיאון ישראל לפני כעשר-חמש עשרה שנה ואני זוכרת במעומעם שהיה בה תיל או רשת אולי גבול ואיזה תכשיט מנצנץ ואולי אני בכלל מבולבלת והמצאתי עכשיו עבודה . הסניליות מעצבנת.
כבר דיברנו על זה פעם , הוא אמן נפלא בעיני.
לגבי העבודה של קלוז, מאיזו שנה היא?
היי
השנה נדמה לי 68 אז לא בטוח מי לפני מי נדמה לי שקלוז לפני דרוקס למרות שהעבודה שונה מה שלא מסתדר לי עם השנה זה השימוש במכשיר לויינים אני אבדוק עוד פעם.
העבודה של דרוקס היא מ.. שנות השבעים כמדומני ?
לדרוקס יש ציורים מעניינים שאותם ממש לא מכירים בעיני גם הוא הכי מבריק אולי יחד עם פנחס כהן גן בתקופה המושגית שניהם היו בעלי רעיונות מבריקים .
חיפשתי אתר על שם דרוקס ולא מצאתי , מכירה?
Text Citation
Label text for Chuck Close, Big Self-Portrait (1967-1968), from the exhibition Art in Our Time: 1950 to the Present, Walker Art Center, Minneapolis, September 5, 1999 to September 2, 2001.
מוזר איך להבין את זה ההסבר על דרך יצירת העבודה :
The drawing above was created using a GPS unit housed in a briefcase that was shipped all over the world, creating a self-portrait of the artist spanning the entire globe.
בשנת 1968 היו מכשירי GPS ?
משהו פה לא מסתדר לי. כנראה שהתאריך מתייחס לתערוכה או לרטרוספקטיבה היינו של פורטרטים מאז 1968 ואז מדובר בעבודה חדשה יחסית שאין לה תאריך מדוייק.
נו טוב
אם ככה נראה שהעבודה של דרוקס קודמת .
העבודה של דרוקס יותר מעניינת משל קלוז , הטכניקה שלה ובעיקר במורכבות הרעיונית.
אין לדרוקס אתר חיפשתי בעבר ולא מצאתי יש לו גם מעט איזכורים מעט יחסית לשנות פעילותו.מעניין למה…
לגבי דרוקס אני מסכים לגמריי, הגעתי אליו אבל דרך קלוז, כשנתקלתי בעבודה הזו של קלוז שהיא די יוצאת דופן לגביו, אז חיפשתי מקבילה שעוסקת במפה בדימוי של מפה , ואז נזכרתי בדרוקסלנד , בהחלט לדעתי עבודה מבריקה ומקורית.
חשבתי לאסוף עבודות של עוד אמנים שמשתמשים בדימוי של מפה, למשל ג'אספר ג'ונס ומפה של אמריקה, היה אמן ישראלי , נו פנחס כהן גן שעשה עבודה ששמה קו השבר הסורי אפריקאי , שהיא מפה תבליט של ישראל של 67 עשוייה מבוץ, שמתי את העבודה בפוסטציונים כמדומני אני אחפש אותה.
ויש עוד אמנים שעשו שימוש בדימוי של מפה ואו התייחסו למפה.
גם הרעיון של קלוז מעניין השימוש ב-GPS אולי זה גימיק אבל זה כאילו "התייחסות לסביבה" ואו השפעת היחיד על הסביבה אפשר לשחק הרבה ברעיון והוא לא אופייני לקלוז.
שבת שלום.